אתמסר לך

נפרדת - שלוש או ארבע הישויות חבויות; במשכן
פני השמיים, בטמירות נבדלת, מרחפת.
נעדרת מעיניי, את. וכי לא אדע אודות נשמתך
הבלתי נהירה; קשורה לאלים מעלה - רוחשת
סודות על פני אדמת בני האנוש, כמותי.

מאוויי הכסופים אל נשמתך נקשרו; ואל נשמך,
בעורמה ושיכרות יצאתי תור. למפתנך נאלמתי,
למראה גופך, הנהיר עתה; בעיניי ראיתיך.
סודותייך כישופייך; ביקשתים לדעת. מפיך, באותה
שיכרות ביקשתי דעת. ואת, את אותם רזיי לחשים
לי, בחדווה, מסרת; ובעיניי ראיתיה.

כאחת לי את היית; מאותן נפלאות בריאה אשר
חצו את גשריי ליבי אל תוך אפלת הליל המעונה.
וכעת, שהנני אודותם לדעת. לא עוד ארצה בנפשך,
כי נהירה היא בעיניי כשלהן; בנות חווה.

נפשך לי עתה משכן מבטחים
בחולות הבינה האינסופיים;
גואה כאלפי נחשולים בכותלי נשמתי
הגדושה בנשמתך;
לי מסרת,
ואני לך; אתמסר.