טריפטיכון מוטיב האמת בשירתי (מדובר בשיר אהבה)*
א. כשלון מלאות
מְעַט מִלְּשׁוֹן לֵאוּת
הַחֹרֶף יַגִּיעַ וַדַּאי
וְנֹאמַר:
הִגִּיעַ הַחֹרֶף וְהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד
הַשָּׁמַיִם קוֹדְרִים
וְהִנֵּה קַר
וּנְבַקֵּשׁ מִן הַחֹם לְהוֹפִיעַ יְמַלֵּא אֶת הַגּוּף
עַד בּוֹא הָאָבִיב שֶׁיַּגִּיעַ
וַדַּאי שֶׁיַּגִּיעַ
וְנֵדַע לְהַצְבִּיעַ לְהִתְקָרֵב
לְהִתְעַקֵּב**
ב. אם תבקשו למצות את שירתי
אִם תְּבַקְּשׁוּ לְהָבִין אֶת שִׁירָתִי
תֵּאָלְצוּ לָדַעַת קְרֹא
אַךְ אִם תְּבַקְּשׁוּ לִקְרֹא אֶת שִׁירָתִי
תֵּאָלְצוּ לְאַמֵּץ (שִׁיטַת) קְרִיאָה פֵּנוֹמֵנוֹלוֹגִית
וְזֶה כִּמְעַט אוֹתוֹ הַדָּבָר.
ג. מילה אמת לא כתבתי
אֲנִי מְהַתֵּל בָּכֶם
וְגָרוּעַ מִכָּךְ אֲנִי מְהַתֵּל בְּעַצְמִי
וְעַל כֵּן
מַהֲתַלָּה הִיא סִימָן
תּוֹסַף סָמוּי
שֶׁנִּגְלָה מִתּוֹךְ הֶקְשֵׁר הַהֶקְשֵׁרִים
הֶקְשֵׁר רָחָב וְעָטוּי
בְּמוֹטִיב הָאֱמֶת
בְּשִׁירָתִי.
*- כותרת קודמת אשר נגנזה: טריפטיכון מוטיב האוגד (מדובר בשיר אהבה).
**- נכון לזמן כתיבת הדברים, לא קיימת מילה כזאת בעברית: להתעקב. אך אין זה אומר שאין בה בהקשר זה משמעות שיכולה להתקבל בתנאים מסוימים. על כל פנים, אין מדובר אפוא בדבר המכונה "שגיאת כתיב", אלא יותר סימון הנגוע בלוגיקת ה-Différance והעקבה (Trace).
אם שירה הייתה דלת [וכמה יהיר הוא האוגד], דלת ממשית, דלת רגילה, ודאי שהיא הייתה עשויה מחומרי הטריפטיכון הזה. ונדבוק בכך שפעולתה הפסיבית נגזרת לא מעצם היות הדלת [או: היותה דלת], אלא מעצם מיקומה בזמן נתון וביחס למרחב המאורגן – פתוח, סגור. וניתן להוסיף: פתוח למחצה, פתוח לרווחה, נעול וכדומה. אם כן, כאשר ניגשים אל השירה הזאת, אחת האפשרויות היא לראותה כדלת אשר צירה נע במחזוריות של 360 מעלות, שכן השיר האחרון ברצף (ג': מילה אמת לא כתבתי) הוא גם הראשון וגם השני, וההחלטה לכתוב ג' כסימון להיותו שלישי, היא שרירותית בלבד, ומדמה מציאות בלתי אפשרית של סדר או שאיפה לטוהר עלילתי: 1, 2, 3 וכן הלאה, פתוח, סגור, וכן הלאה. וראוי לדון כאן בסוגיית היכולת להבין, או לחילופין בקיומו של המיצוי המונכח בטקסט כלשהו – תמים או לא תמים (היינו: בעל יומרה אסתטית או פוליטית). אצל דרידה למשל ישנו מושג המיצוי – Dissémination, והוא חולש כבעל-בית רוחני על פני חלקים א', ב' ו-ג' בטריפטיכון זה וכמעט בכל שירתי האחרונה. במאמר מוסגר ראוי לציין כי עונות הקיץ והסתיו נפקדות במובן מסוים מחלק א', ונוצרת מעין היפרדות בין "המציאות הלשונית-ספרותית" לבין מה שמכונה בפינו "המציאות". אדם אשר לא היה בקיא בסיווגן של עונות השנה, לבטח לא היה שם לבו אל ההיעדר והיה חווה את החלק הזה מכל צדדיו כשלם (דמיינו את החיים והמוות כתנועה לא סדורה ולא כקו ליניארי; הרי הקיץ והסתיו [כהיעדר] מייצגים בדיוק את התנועה הבלתי נסבלת הזאת של אשליית החיים והמוות - פואטיקה אינה יכולה להישען על קו שכזה). אך אין ברירה אלא להתעכב על ההיעדר הזה (ואחרים), אשר נובע באופן גס מן המילים הנוכחות במצב צבירה מסוים במציאות השירית הספציפית, ומתפקד כשדה וירטואלי שמזין את הטקסט (ז'יל דלז). שערו בלבכם: כדי למצות את כוונותיו של הדובר, הייתי נדרש להשתמש בכל המילים שבמילון ולא להחסיר ולו אחת, גם מילים כאלה שאיני מכיר את משמעותן (כדאי בהקשר זה לדוש, לחקור ולהעמיק ב"ספריית בבל" לחורחה לואיס בורחס, למשל). הרי ברור שמילים או מושגים או תיבות אלה קיימים במובנים מסוימים של קיום, והיעדרם הזמני מתודעתי אינו יכול לשמש אמתלה לפגיעותו של השיר או לכל משפט שאומר מעתה והלאה. ואתוודה, העיסוק במושג האמת עלול לגלוש אל הנדוש והקלישאתי. לדאבוני, כניסתי למרחב האמת נכפתה עליי בשלב זה ואין בידי אלא להיענות לבואו הבלתי נמנע*, כפי שבואו של האביב יגיע גם יגיע כמחולל. בחלק ב' אני עוסק באופן גלוי בדיאלוג עתידי ביני לבין רוחות רפאים פרטיים אשר יישאו מטענים אסוציאטיביים ומצבי רוח ומידות שונות של ידיעה, וכל אלה נגזרו עליהן, ועל כן חשוב להתייחס לחלק זה בכובד ראש ובכל הרצינות הראויה – אני מתכוון לכך. שירתי קריאה במידה רבה ללא קשר למושג המתעתע והנכלולי שהמליך עצמו על דעת עצמו, אשר מתייצב בתווך באופן חבלני ושרירותי, ונקרא "הבנה". המהתלה אפוא היא [=אוגד] מודעת והיא יסוד הנפש וסוד הרעיון הפואטי שלי. אם ניתן לדבר על "רעיון" בהקשר ספרותי, כמו על חור** שנוצר מתוך הופעתן של מילים מעוקבות ורדופות אשר מהוות מסמן (Signifier) לנפש הדובר, המסומן (Signified) הביוגרפי – הקיים ברגע זה, ואותם חורים משמשים כחומר וכלא חומר, קיץ וסתיו. דבר מה סמוי חדל להיות סמוי ברגע שנאמר עליו למשל: "תוסף סמוי", אך מידה מן הסמוי נושקת בו ושולחת אותו, ואת הדובר, הלאה מכאן.
*- הטירה, פרנץ קפקא. המירו את "הכפר" אליו נכנס ק' ב"מרחב האמת" שבשורה זו.
**- אפשרות קריאה: הטראומה שלא ניתן להסביר (ז'אק לאקאן, "הממשי – The Real").