טריפטיכון מוטיב האמת בשירתי (מדובר בשיר אהבה)*

 טריפטיכון מוטיב האמת בשירתי (מדובר בשיר אהבה)*

א. כשלון מלאות 

מְעַט מִלְּשׁוֹן לֵאוּת 

הַחֹרֶף יַגִּיעַ וַדַּאי 

וְנֹאמַר:

הִגִּיעַ הַחֹרֶף וְהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד

הַשָּׁמַיִם קוֹדְרִים

וְהִנֵּה קַר

וּנְבַקֵּשׁ מִן הַחֹם לְהוֹפִיעַ יְמַלֵּא אֶת הַגּוּף

עַד בּוֹא הָאָבִיב שֶׁיַּגִּיעַ

וַדַּאי שֶׁיַּגִּיעַ

וְנֵדַע לְהַצְבִּיעַ לְהִתְקָרֵב 

לְהִתְעַקֵּב**

ב. אם תבקשו למצות את שירתי

אִם תְּבַקְּשׁוּ לְהָבִין אֶת שִׁירָתִי

תֵּאָלְצוּ לָדַעַת קְרֹא

אַךְ אִם תְּבַקְּשׁוּ לִקְרֹא אֶת שִׁירָתִי

תֵּאָלְצוּ לְאַמֵּץ (שִׁיטַת) קְרִיאָה פֵּנוֹמֵנוֹלוֹגִית

וְזֶה כִּמְעַט אוֹתוֹ הַדָּבָר.

ג. מילה אמת לא כתבתי

אֲנִי מְהַתֵּל בָּכֶם

וְגָרוּעַ מִכָּךְ אֲנִי מְהַתֵּל בְּעַצְמִי

וְעַל כֵּן

מַהֲתַלָּה הִיא סִימָן

תּוֹסַף סָמוּי

שֶׁנִּגְלָה מִתּוֹךְ הֶקְשֵׁר הַהֶקְשֵׁרִים

הֶקְשֵׁר רָחָב וְעָטוּי

בְּמוֹטִיב הָאֱמֶת

בְּשִׁירָתִי.

*- כותרת קודמת אשר נגנזה: טריפטיכון מוטיב האוגד (מדובר בשיר אהבה).

**- נכון לזמן כתיבת הדברים, לא קיימת מילה כזאת בעברית: להתעקב. אך אין זה אומר שאין בה בהקשר זה משמעות שיכולה להתקבל בתנאים מסוימים. על כל פנים, אין מדובר אפוא בדבר המכונה "שגיאת כתיב", אלא יותר סימון הנגוע בלוגיקת ה-Différance והעקבה (Trace).

----------

אם שירה הייתה דלת [וכמה יהיר הוא האוגד], דלת ממשית, דלת רגילה, ודאי שהיא הייתה עשויה מחומרי הטריפטיכון הזה. ונדבוק בכך שפעולתה הפסיבית נגזרת לא מעצם היות הדלת [או: היותה דלת], אלא מעצם מיקומה בזמן נתון וביחס למרחב המאורגן – פתוח, סגור. וניתן להוסיף: פתוח למחצה, פתוח לרווחה, נעול וכדומה. אם כן, כאשר ניגשים אל השירה הזאת, אחת האפשרויות היא לראותה כדלת אשר צירה נע במחזוריות של 360 מעלות, שכן השיר האחרון ברצף (ג': מילה אמת לא כתבתי) הוא גם הראשון וגם השני, וההחלטה לכתוב ג' כסימון להיותו שלישי, היא שרירותית בלבד, ומדמה מציאות בלתי אפשרית של סדר או שאיפה לטוהר עלילתי: 1, 2, 3 וכן הלאה, פתוח, סגור, וכן הלאה. וראוי לדון כאן בסוגיית היכולת להבין, או לחילופין בקיומו של המיצוי המונכח בטקסט כלשהו – תמים או לא תמים (היינו: בעל יומרה אסתטית או פוליטית). אצל דרידה למשל ישנו מושג המיצוי – Dissémination, והוא חולש כבעל-בית רוחני על פני חלקים א', ב' ו-ג' בטריפטיכון זה וכמעט בכל שירתי האחרונה. במאמר מוסגר ראוי לציין כי עונות הקיץ והסתיו נפקדות במובן מסוים מחלק א', ונוצרת מעין היפרדות בין "המציאות הלשונית-ספרותית" לבין מה שמכונה בפינו "המציאות". אדם אשר לא היה בקיא בסיווגן של עונות השנה, לבטח לא היה שם לבו אל ההיעדר והיה חווה את החלק הזה מכל צדדיו כשלם (דמיינו את החיים והמוות כתנועה לא סדורה ולא כקו ליניארי; הרי הקיץ והסתיו [כהיעדר] מייצגים בדיוק את התנועה הבלתי נסבלת הזאת של אשליית החיים והמוות - פואטיקה אינה יכולה להישען על קו שכזה). אך אין ברירה אלא להתעכב על ההיעדר הזה (ואחרים), אשר נובע באופן גס מן המילים הנוכחות במצב צבירה מסוים במציאות השירית הספציפית, ומתפקד כשדה וירטואלי שמזין את הטקסט (ז'יל דלז). שערו בלבכם: כדי למצות את כוונותיו של הדובר, הייתי נדרש להשתמש בכל המילים שבמילון ולא להחסיר ולו אחת, גם מילים כאלה שאיני מכיר את משמעותן (כדאי בהקשר זה לדוש, לחקור ולהעמיק ב"ספריית בבל" לחורחה לואיס בורחס, למשל). הרי ברור שמילים או מושגים או תיבות אלה קיימים במובנים מסוימים של קיום, והיעדרם הזמני מתודעתי אינו יכול לשמש אמתלה לפגיעותו של השיר או לכל משפט שאומר מעתה והלאה. ואתוודה, העיסוק במושג האמת עלול לגלוש אל הנדוש והקלישאתי. לדאבוני, כניסתי למרחב האמת נכפתה עליי בשלב זה ואין בידי אלא להיענות לבואו הבלתי נמנע*, כפי שבואו של האביב יגיע גם יגיע כמחולל. בחלק ב' אני עוסק באופן גלוי בדיאלוג עתידי ביני לבין רוחות רפאים פרטיים אשר יישאו מטענים אסוציאטיביים ומצבי רוח ומידות שונות של ידיעה, וכל אלה נגזרו עליהן, ועל כן חשוב להתייחס לחלק זה בכובד ראש ובכל הרצינות הראויה – אני מתכוון לכך. שירתי קריאה במידה רבה ללא קשר למושג המתעתע והנכלולי שהמליך עצמו על דעת עצמו, אשר מתייצב בתווך באופן חבלני ושרירותי, ונקרא "הבנה". המהתלה אפוא היא [=אוגד] מודעת והיא יסוד הנפש וסוד הרעיון הפואטי שלי. אם ניתן לדבר על "רעיון" בהקשר ספרותי, כמו על חור** שנוצר מתוך הופעתן של מילים מעוקבות ורדופות אשר מהוות מסמן (Signifier) לנפש הדובר, המסומן (Signified) הביוגרפי – הקיים ברגע זה, ואותם חורים משמשים כחומר וכלא חומר, קיץ וסתיו. דבר מה סמוי חדל להיות סמוי ברגע שנאמר עליו למשל: "תוסף סמוי", אך מידה מן הסמוי נושקת בו ושולחת אותו, ואת הדובר, הלאה מכאן. 

*- הטירה, פרנץ קפקא. המירו את "הכפר" אליו נכנס ק' ב"מרחב האמת" שבשורה זו.

**- אפשרות קריאה: הטראומה שלא ניתן להסביר (ז'אק לאקאן, "הממשי – The Real").

פעילותן העכשווית של האותות האלה לאחר

 פעילותן העכשווית של האותות האלה לאחר

The time is out of joint / נקע גלגל הזמן

וויליאם שייקספיר ואברהם שלונסקי

עֵת הֵעָלְמוּתִי כָּעֵת

לֹא תִּשְׁתַּנֶּה מַהוּת הָאוֹתוֹת 

מַהוּתָן הַיַּצְרָנִית 

שֶׁל הַתֵּבוֹת הָרְדוּפוֹת הָאֵלֶּה. אֵלֶּה הַקּוֹלוֹת 

נִתְלִים בְּגַלְגֶּלֶת הָרוּחוֹת

בְּרֶשֶׁת הָרוּחַ הַסְּתוּמָה הַזֹּאת

אֲחֻזַּת הַתַּעֲתוּעַ

 

הַשַּׁקְרָנִית.

פריפטיה [תרגום]

 פריפטיה*

תרגום שירו של ג'ון גולד פלטשר - Peripeteia

אֵינִי יָכוֹל עוֹד לִמְצֹא מָקוֹם עֲבוּרִי: 

אֲנִי הוֹלֵךְ. 

דְּבָרִים רַבִּים מִדַּי מְעַכְּבִים אוֹתִי, 

אַךְ מֵאָחוֹר כֹּחַ נְטוּל כָּל רֶסֶן. 

רַעַשׁ, הֲמוּלָה, תְּנוּעָה 

מַחֲלִיקִים אוֹתִי אֶל הַשּׁוּלַיִם, 

גְּרָאוּפֶל אָפֵל מְרַטֵט 

בְּמוֹרַד קִירוֹת אֲדֻמִּים. 

בְּמַעֲבֵה ג'וּנְגֶּל יָרֹק, הַסִּחְרוּר הַזֶּה, 

הַסִּכְלוּת הַצֶּנְטְרִיפוּגָלִית, 

דֶּרֶךְ שַׁאֲגַת הָאָבָק וְהַהֶבֶל שֶׁנִּתָּזִים, 

הוּא יִמְצָא מְנוּחָתוֹ. 

אוֹרוֹת זְהֻבִּים יָצוּצוּ בְּיָגוֹן מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה, 

לִפְנֵי שֶׁאָשׁוּב.

פֶּרִיפֶּטְיָה (מיוונית: Περιπέτεια, "נפילה סיבובית") - מושג מתוך הפואטיקה של אריסטו המציין את תהפוכת הגורל הטרגית; המפנה הפתאומי בעלילה שבו הפעולה סובבת אל ההפך הגמור ממגמתה המקורית.

שוב אחר

 שוב אחר

דרידה מציע שהמילה "הישנותיות", 

המקרבת את המילה הלטינית iter ("שוב") 

ואת המילה הסנסקריטית itara ("אחר"), 

היא הלוגיקה שכורכת יחדיו חזרות ואחרוּת.

ניקולס רויל

כָּאן בַּגִּיחָה הַזֹּאת

אֲנִי סָאַ"ל ח'

עִם F בְּנִי הָאָהוּב

אִם תִּרְאוּ קַיִן מְגִיחַ

תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחִסַּלְתִּי שׁוּב

אֶת מַחַ"ט רָפִיחַ

וְעַתָּה אֲנִי

טריפטיכון Severed Invocation

 טריפטיכון Severed Invocation

"פילמון יוצא ונכנס אל תוך הזמן, מופיע ונעלם"

רות נצר על פילמון של קרל יונג

 Severed Invocation

אַיֵּה הַמְּשׁוֹרֵר וִירְגִ'ילִיּוֹ

אַיֵּה הַנָּבִיא טִירֶסְיָאס

אַיֵּה אַנְכִיסֵס הָאָב

אַיֵּה אַנְטִיקְלֵאָה אָרִיאַדְנֶה בֵּאַטְרִיצֶ'ה אַיֵּךְ!

אַיֵּה מַשֶּׁהוּ אוֹ

אַיֵּה מִישֶׁהוּ אֲשֶׁר הָיָה

עִמְדוּ דֹּם מוּלִי עַתָּה

עִבְרוּ כְּצֵל עַל פְּנֵי חַיֵּי הַנֶּפֶשׁ

 

הַכְּרוּתָה

κατάβασις

מדור א'

פֹּה עַל מִפְתַּן הַשְּׁקִיעָה 

שָׁם תֵּל עִקְבוֹת גִּבּוֹרִים 

דָּם הֵד רוּחוֹת רְפָאִים  

מדור ב'

וּמַדְרֵגוֹת לֻלְיָנִיּוֹת מִתְפַּתְּלוֹת 

שֶׁמֶשׁ שְׁחֹרָה נִשֵּׂאת עַל כִּתְפֵי הַצְּלָלִים

שֶׁמֶשׁ סְתוּמָה וְחֹם בַּלָּהוֹת 

אֵימַת טֵרוּף לַהַט זְאֵבוֹת

אֵימַת סְאוּב לַהַב הַצְּוָחוֹת

מדור ג'

וְהֵד בֶּרְנַרְדּוֹ דּוֹ

נוֹשֵׂא בְּלִימָה: מִי שָׁם?

מִי לוּ זָעַקְתִּי?

מִי? 

מדור ד'

.

Ἀνάβασις

יָד עַלְמָה עֲלוּמָה הִיא יֵשׁוְלֹא 

אֱחֹז וְאֶטֹּשׁ וְאֶפֹּל סְחַרְחַר 

וּבְאֵין עַיִן לִרְאוֹת מֵרָחוֹק אֶת הָהָר 

וָאָקִיץ וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים 

עֹלִים וְיֹרְדִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים

וּבְאוֹת ב' רָפָה בִּפְאֵר הַמִּלִּים 

וּבְטֹהַר הָעֲמִידָה וְהַקִּימָה וְהַכֵּלִים

אֶתְנַשֵּׂא וְאֶתְעַלֶּה וָאֶשְׁתַּנֶּה וָאֶתְגַּלֶּה וָאֶתְעוֹרֵר 

וָאַבִּיט מַטָּה אָחוֹר בִּי אֵב זִכְרוֹן אוֹר בְּעִתּוֹ 

אוֹר הַפָּנִים הָאוֹר הַחִוֵּר

שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּמִלָּתוֹ

סונטת צעדת האבל

 סונטת צעדת האבל 

“The fall (bababadalgharaghtakamminarronnkonnbronntonner- ronntuonnthunntrovarrhounawnskawntoohoohoordenenthur- nuk!)"

James Joyce, Finnegans Wake

תְּנוּמַת הַיָּם תְּרוּעוֹת חֲצוֹצְרָה בּוֹקְעוֹת מְבַשְּׂרוֹת

תְּנוּדוֹת מְדוּדוֹת מִתְמַשְּׁכוֹת מֻקְפָּדוֹת מִתְאָרְכוֹת 

מִתְעַקֵּל זֶרֶם נְהַר הַלִּיפִּי הַהוֹלֵם בְּשַׁלְוַת הַחוֹף

גַּעַשׁ וְרַעַשׁ בְּרָקִים וְקוֹל שׁוֹפָרוֹת וּמִפְתַּן הַסּוֹף

בּוֹדֵד מִתְעַרְבֵּל בְּכֹחַ רוּחַ אַהֲבָה וּתְשׁוּקַת אָדָם

רוּחוֹת רְפָאִים מִלֵּב הַשָּׂדֶה צָרוֹת לוֹ דּוֹגְרוֹת בּוֹ

בִּצְעָדִים מְדוּדִים בְּאֹפֶן מֻקְפָּד כְּמוֹ זְרִימַת הַדָּם

אֶל הַגֹּבַהּ נִשָּׂא יְחִידִי בְּגוּפוֹ וְנִרְעַד בִּסְפוֹרְצַנְדּוֹ

וְנוֹפֵל הוּא מֹשֶׁה בְּהִתְפָּרְצוּת הַתִּזְמֹרֶת מִן הָהָר

מַכַּת שֶׁבֶר טוּטִי סְטְרַייק צְלִילִית כְּאֵל מַמְטִירָה

אוֹת אֵימַת הַהוֹד תַ'נְדֶרְווֹרְד אַדְמַת כַּר הַנְּפִילָה

וְשָׁט סוּבִּיטוֹ פִּיאָנוֹ חוֹלֵם הֵד אִמּוֹ בְּקוֹל מוּאָר

וְלַבָּה רוֹתַחַת וּבִעְבּוּעַ טְרוֹם הַלְמַת קַת הַמָּוֶת

וְקָם וְשָׁב וְעוֹלֶה מִזֶּרֶם הַדָּם בַּנָּהָר הַבָּא כַּמָּוֶת.

אחת

 אחת 

"כָּל הָעוֹלָם // הוּא / מֵעֵין מַשֶּׁהוּ"

אהרן שבתאי

עַל פִּי הַחִשּׁוּב שֶׁלִּי

זֶה כְּבָר הָיָה צָרִיךְ לִקְרוֹת

מַשֶּׁהוּ הָיָה צָרִיךְ לָצוּץ בִּכְסוּת

הוֹדָעָה חֲדָשָׁה אַחַת מַמְתִּינָה עֲבוּרְךָ

הִתְגַּשְּׁמוּת חַד פַּעֲמִית

עַל פִּי הַחִשּׁוּב שֶׁלִּי

אֲמוּרָה לִשְׁאֹב אוֹתִי הַחוּצָה

שׁוּרָה אַחַת שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲקֹר מִן הַלֵּב

עַל פִּי הַחִשּׁוּב שֶׁלִּי זֶה כְּבָר הָיָה צָרִיךְ לִקְרוֹת

וְהַהַמְתָּנָה הַזֹּאת

טריפטיכון שירה בלתי נסבלת. נכלולית ונצרכת.

 טריפטיכון שירה בלתי נסבלת. נכלולית ונצרכת. 

הֲבִיאוּהוּ לְכָאן וְנֵדָעֵהוּ

יונה וולך

א. ועוד ידובר בך

וְדֻבַּר בָּהּ רַבּוֹת אָז וְהַיּוֹם

נַחְתֹּם אַךְ בָּזֹאת:

שִׁירָה, 

כַּמָּה נוֹרָא. הַתְחָלָה רָעָה.

וְעוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזוֹ שִׁירָה אַלִּימָה

בָּאָה בִּדְרִישׁוֹת 

אִינְטֵלֶקְ

טוּאָלִיּוֹת

חֵטְא עַל פֶּשַׁע מַעֲרִימָה.

ב. שבע הברות

וְזוֹ שִׁירָה הַחוֹרֶגֶת 

מִצִּלּוּם מָסָךְ אֶחָד 

אֵינָהּ עוֹמֶדֶת בַּתּוֹר 

שִׁירָה שֶׁלֹּא נִדְחֶפֶת 

לֹא עוֹנָה עַל צִפִּיּוֹת 

בְּסִיסִיּוֹת שֶׁל מִסְפָּר 

הַהֲבָרוֹת שֶׁל עוֹד אוֹת

וְאוֹת כְּמוֹ הַמִּלָּה

וְכַמָּה קַל לְהִתְפַּתּוֹת  

עִם עִנְיַן הַ הֲ בָ נָ ה וְ הָ עֹ נֶ ג הַ זְּ מַ נִּ י

אָז הֲבִיאוּהָ לְכָאן וְנֵדָעֶהָ

כְּמוֹ אַקְט מִינִי 

ג. בלתי נסבלת. נכלולית ונצרכת.

בִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת. נַכְלוּלִית.

דַּוְקָא בְּאֶמְצַע הַיּוֹם

לְבוּשָׁה יֻמְרָנִית

דַּוְקָא כְּשֶׁהַכֹּל נִפְרַס כְּרוֹנוֹלוֹגִית 

הִיא נוֹעֶצֶת חֶרֶב בְּאֵל הַיַּיִן  

בְּהִלַּת אַרְכִיטֶקְטוּרָה אַרְכֵאוֹלוֹגִית 

יוֹצֶקֶת בִּי אֶת זֶה הַנִּיצוֹץ הַהוּא שֶׁנִּתַּז אַךְ מִתְפּוֹרֵר 

זָקוּק לְרֶגַע שֶׁל

בְּעֵרָה 

רֶגַע שֶׁל

הֻלֶּדֶת.

וידוי המדמה סונטה שייקספירית הנשענת על נבואת ישעיהו

 וידוי המדמה סונטה שייקספירית הנשענת על נבואת ישעיהו 

Pity the world, or else this glutton be, 

To eat the world's due, by the grave and thee.

William Shakespeare

וְלֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם 

צַעַד הָיָה לְתַפְנִית אֲנוּשָׁה

סָדִין אָדֹם שֶׁאָסוּר עַלְכֻּלָּם

תְּפִלָּה הָיְתָה לְרוֹעֵץ לְבוּשָׁה 

זֵכֶר שֶׁאֵין לְעַבֵּד נֶעֱלָם  

עַתָּה עוֹלָם נֶחְרָב וְיֶשְׁנוֹ 

וְלֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם 

נִדְרָשׁ לָבוֹא לְעַרְסַל מַהוּתוֹ  

נָע נָע עוֹלָם לְזֶמֶר מִשְּׁנָתְךָ 

וְזוֹ מִצְוַת אֲנָשִׁים לְמוּדָה 

וְלֹא הָיוּ הַדְּבָרִים בְּלִבְּךָ 

וְדַע וְצֹר אֶת הַחֵטְא הַמּוּדָע 

וְאִם הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם 

הָיָה דּוֹהֶה כּוֹכָבִי ונִשְׁלַם.

עקבות שולי השמלה

 עקבות שולי השמלה

נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ, נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ [...] וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב

ירמיהו יב' 22 וזכריה י"ג 9

וְזוֹ טֻמְּאָה בְּסֻלְיַת הַנַּעַל

 

נִטְבַּעַת כְּכֶתֶם עֲקֵבוֹת 

בִּי לֹא שִׁעַרְתִּי אַחֲרִית 

וָאֶשְׁקַע פְּלָאִים בָּרַעַל

בְּמִקְדָּשׁ שֶׁהָפַךְ חֳרָבוֹת 

וְאֵין נֶחָמַת תֹּם מַחְמַדִּי

אֵין בּוֹחֵן עָנְיִי בְּנוֹפְלִי

כֶּהֱיוֹת הַיּוֹשֵׁב הַיְּחִידִי

בְּנִידַת בּוֹר הַתַּחְתִּיּוֹת

וַיֵּדַע כִּי קְרָאֻנִי אַף קְרָעוּנִי אֵלֶּה 

בְּאֶרֶץ הַתֹּם

בְּאֶרֶץ תַּלְאֻבוֹת.

מתווה לחיי שלום באמצעות קבלת פואטיקת החלום והציווי

 מתווה לחיי שלום באמצעות קבלת פואטיקת החלום והציווי

יפה היה לו חלומו כמות שהוא וּסְפְרִין פְּתִיחוּ

שילוב: ש"י עגנון ומחבר ספר דניאל

יש עצים, / מגדלים והרים בשעה מוקדמת

צ'סלב מילוש

מָה שֶׁנִּגְזַר עָלַי לַעֲשׂוֹת בָּכֶם בְּדִין עַתִּיק יוֹמִין דִּי יְתִב וּסְפְרִין פְּתִיחוּ לְפָנַי וָאֶעֱשֶׂה כַּכָּתוּב וָאוֹסִיף וָאֶעֱשֶׂה וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ אֶעֱשֶׂה אַעֲלֶה בַּזִּכָּרוֹן הֵד רַעַשׁ קָדוּם מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ בְּכָל וּמִכָּל כָּל וְקוֹל אֶת הַשִּׁמּוּשׁ הַנִּבְזֶה לְשֵׁם הוֹנָאָה וּלְשֵׁם בִּדּוּר הַצִּבּוּר וּלְשֵׁם תַּעֲנוּגוֹת הַנֶּפֶשׁ וְנֶהֶנְתָנוּת הָרוּחַ וְהַמֶּזֶג אֶעֱשֶׂה בָּכֶם כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחִי וְאֶחְצֹב וְאַעְתִּיק וַאֲשַׁכְפֵּל אַף שׁוּרוֹת מְדֻיָּקוֹת מִלָּה כְּמִלָּה בְּפֵרוּקָהּ מֵאֵלֶּה שֶׁקָּדְמוּ לִי מִן הַכָּתוּב הָעַתִּיק וְהֶחָדָשׁ וְהַבֵּינוֹנִי וְיִהְיֶה זֶה לְמַעַן מַטְּרַת הַמַּטָּרוֹת וְהַפִּסְגָּה הַחֲתוּמָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי מַצְבִּיעַ עָלֶיהָ וְהִיא כְּזוֹלֶגֶת מִבֵּין אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם רְסִיסֵי גִּזְרֵי גְּזָרִים בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁאֵין לְתָאֲרוֹ בְּסִמּוּן מְסֻמָּן וְהַסֵּפֶר כְּסֵפֶר מֻנָּח עַל יַד הַלֵּב וְעַל יַד הָרֹאשׁ וְעַל יַד הַיָּד וּתְפִלַּת אָנָּא הַפְסֵק בְּרַהַב הַזְּמַן וְהַטֵּה אֹזֶן לִתְנוּעַת הַגַּלִּים הַמִּקְצָבִית וּמַשַּׁב הָעַכְשָׁו אוֹ לַנִּגּוּן אֲשֶׁר עָלָיו הֻחְלַט וְהִתְקַבֵּל בְּרֹב קוֹל כֻּלִּי כַּמְּקֻבָּל וְאַל לָךְ לְהִתְבַּזֵּר לְהִסְתַּתֵּר לְהִתְנַוֵּן מִזֶּה הִנֵּה רְאִי עַמּוּד וְעַמּוּד וְעַמּוּד בְּטוּר נִשָּׂאִים עַל גַּבֵּי הָרְחוֹב הַמַּמְרִיא לְאַט וּוַדַּאי יֶשְׁנָהּ דֶּרֶךְ פּוֹאֵטִית נְבוּאִית שֶׁבָּהּ הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה הֵן עֲלָמוֹת שְׁזוּפוֹת מוֹקָה בְּבִגּוּד אָפְנָתִי וְהִנְּךָ בְּמֶרְחָק דַּק פּוֹסֵעַ יָפֶה וְאַט וַיֹּאמֶר הַמְשֵׁךְ אֵינִי אוֹחֵז בַּמּוֹשָׁב דַּוֵּשׁ דַּוֵּשׁ דַּוֵּשׁ אַל תִּשָּׂא עֵינְךָ אָחוֹר לַשָּׁוְא פְּתַח אֶת סֵפֶר הַדִּין וְהִתְמַסֵּר לִתְנוּעַת הַסַּעַר הַמַּכָּה בְּפָנֶיךָ וּבְרֹאשְׁךָ שֶׁהוּא סֵמֶל עַתִּיק יוֹמִין וְהִזָּהֵר עַל הֶחָזֶה הִזָּהֵר עַל הַלֵּב וְהַיָּד וַחֲבֹשׁ קַסְדָּה נְעַל נַעֲלַיִם גְּבוֹהוֹת אַךְ אַל תַּבֵּט אָחוֹר וְהַמִּקְצָב עוֹד יֵרָאֶה וְיִשָּׁמַע לִפְקֻדּוֹתֶיךָ כֻּלָּם יַעַמְדוּ בְּשׁוּרָה וִיעַנּוּ לְהַפְצָרַת נְגִינַת הֶחָלִיל שֶׁעַל פִּסְגַּת הָהָר שֶׁבְּתוֹךְ הַטִּירָה שֶׁכְּבָר הָיְתָה לְאַכְסַנְיַת הָרוּחַ הַגְּדוֹלָה הַמְּנַחְשֶׁלֶת גַּלֵּי כְּאֵב בְּאָדָם סָמוּךְ לִטְרִיאֶסְטֶה וְאָז מָה וְאָז מָה עֲשֵׂה בָּהֶם כְּכָל הָעוֹלֶה עַל לִבְּךָ וְיָדְךָ וְחֶלְקֵי גּוּפְךָ וּבְכָל זֹאת פְּתַח פִּיךָ בַּעֲרֵלוּת שְׂפָתֶיךָ וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה שֶׁאַרְאֶךָּ וְסַע אֶל עִיר הַנָּמָל וְדַע וְחָשׁוּב כִּי עָלֶיךָ לְקַבֵּל בְּהַכְנָעַת אֱנוֹשׁ שֶׁאֵין חָלָה עָלֶיךָ חוֹבַת הַהֲבָנָה וְחוֹבַת הַדִּוּוּחַ וְהַחֹק וְהַדִּין וְסִדְרֵי הַמִּשְׁפָּט אֶלָּא הַתְּחוּשָׁה שֶׁמֵּעֵבֶר לְעַנְנֵי הַתְּחוּשָׁה וּזְרִימַת הַמַּיִם שֶׁמֵּעֵבֶר וּבְטֶרֶם צְלִיל הַזְּרִימָה נִשְׁמָע וּמַעְגָּלִיּוֹת הַנָּחָשׁ הַהוּא שֶׁיָּבוֹא עוֹד יָבוֹא הָאוֹחֵז בִּזְנָבוֹ וְעוֹבֵר דֶּרֶךְ הַדְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים כֻּלָּם וְעוֹשֶׂה בָּהֶם שִׁמּוּשׁ כִּרְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנָהּ שֶׁל לֵאָה הַנֶּעֱלָמָה בְּאַחַת מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה בִּמְהִירוּת חַדּוּת הַגִּילְיוֹטִינָה לִפְנִים מִן הַחוֹמָה וְאַהֲבָה עַתָּה מִתְחַלֶּפֶת בְּיֶדַע נִבְזֶה אַכְזָב שֶׁעוֹשָׂה מַעֲשֶׂה הִפּוּךְ כְּמוֹ שֶׁהִפּוּךְ לֵאָה הוּא הָאֵל וּשְׁנֵיהֶם כֻּלִּיּוּת קַדְמוֹנִית הַגּוֹרֶרֶת אֶת נַפְשֵׁנוּ אֶל אָזְלַת הַיָּד וְחֶדְוַת הָאַשְׁלָיָה הַמַּצְמִיחָה אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּיגוֹן הַנָּחָשׁ וְעִבּוּר צִוּוּי עֲשֵׂה וְצֵא אֶל נְהַר הָאֵשׁ וּבְאֶרֶץ כְּבַר אֱנָשׁ תֵּשֵׁב תַּחַת הָעֵץ הוּא עֵץ הַיֵּשׁ.

מֹשֶׁה

 מֹשֶׁה

"שמעתי את הקול [...] קול של גוף נחבט במים"

אלבר קאמי

אֵיךְ זֶה שֶׁכּוֹכָב אֶחָד לְבַד

נוֹפֵל. 

אֵיךְ הוּא 

נוֹפֵל. לְמַעַן הַשֵּׁם, אֵיךְ הוּא נוֹפֵל.

כּוֹכָב אֶחָד לְבַד נוֹפֵל.

אֵיךְ זֶה שֶׁ.

הֵיכָן מוֹשִׁיט הַיָּד

הֵיכָן מֹשֶׁה תֵּבַת הַשֶּׂה

וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר מְסֻבִּין מְפַזְּמִין פִּזְמוֹן עַד

אֵיךְ זֶה 

אֵיךְ זֶה 

שֶׁכּוֹכָב אֶחָד לְבַד.

משהו מוכרח לקרות עכשיו לנהר הדם הזה

משהו מוכרח לקרות עכשיו לנהר הדם הזה

מַשֶּׁהוּ חַיָּב לִקְרוֹת עַכְשָׁו

מַמָּשׁ לִקְרוֹת עַכְשָׁו עַתָּה 

כְּצִוּוּי יְרֻשַּׁת הָאָב

נִשְׁמָעִים צְלִילֵי חַג שֶׁאֵינָם נִשְׁמָעִים לִגְזֵרַת אַתָּה

(אֲנִי זוֹכֵר נוֹגוּת עֵינֵי אָבִי 

מֵעֲיֵפוּת וּמִתְאַוָּה לַחַיִּים)

וְזֶה מֻכְרָח לְהִתְקַיֵּם כְּמוֹ נֶצַח כְּמוֹ מִשְׂחַק יְלָדִים 

יָם יַבָּשָׁה וָעֵץ וּצְחוֹק וָאִי

הַצְּלִיל הַזֶּה יִמָּתַח וְיֵלֵךְ לוֹ וְיִהְיֶה עֵד לְצֵאתִי

וּלְאַחַר מוֹת זֵכֶר לֶכְתִּי כַּחֹק

הַצְּלִיל עוֹד יִשָּׁמַע כְּקוֹל בָּרָמָה 

מִתְנַפֵּל עַל קֵהוּת הַיְּשִׁימוֹן 

כְּפִי שֶׁנַּפְשִׁי עוֹדֶנָּה שׁוֹקַעַת בִּטְהַר כֵּהוּת עֵינֶיהָ 

מַשֶּׁהוּ חַיָּב לִקְרוֹת עַכְשָׁו 

כְּמַשֶּׁהוּ שֶׁקּוֹרֶה עָז וְקַדְמוֹן

אוֹת וְעוֹד אוֹת כְּתַבְנִית הָעַלְמָה הַצּוֹעֶדֶת וְנֶעֱלֶמֶת 

מַשֶּׁהוּ מִכָּל הָאוֹתוֹת חַיָּב לְהִתְקַיֵּם

וְהַתָּו הַנִּשְׁמָע חַיָּב לִקְרוֹת כְּמוֹת הַמֵּת

עֲשׁוּנֵי בּוֹנֶה תֵּבָה עֲשׁוּנֵי נֶפֶשׁ קָמָה הֱבִיאוּנִי אֶל בֵּית הָרַחֲמִים 

הַשְׁכִּיבוּנִי בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה הַנְּכוֹנָה

מַשֶּׁהוּ חַיָּב לִקְרוֹת עַכְשָׁו בְּרֶגַע זֶה

מַשֶּׁהוּ חַיָּב לִקְרוֹת

מַשֶּׁהוּ חַיָּב

מַשֶּׁהוּ קָרָה הִתְגַּלָּה וְשָׁב

וְרִילְקֶה לוֹחֵשׁ וְחֹשֶׁךְ קָלוֹן וַאֲפֵלָה וָאֵשׁ

וַאֲפִלּוּ אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת שֶׁיָּדַעְתִּי וְצִוּוּיִים שֶׁצֻּוִּיתִי

וּמַשֶּׁהוּ מִכָּל זֶה חַיָּב לִקְרוֹת 

אַף עַל פִּי שֶׁ

וְאֵין אֶפְשָׁר לְהָכִיל הֵעָדֵר מֻטָּל בְּסָפֵק 

מִתְעַקֵּשׁ לִתְקֹעַ יָתֵד בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת הַמּוֹבִילִים אֶל טְרַקְלִין הַנְּשָׁמָה 

אֶל זִרְמַת צִנּוֹרוֹת מְצוּלָה

אֶל אֵל נְהַר אָדָם

כתר פרח הלוטוס: רזורקציה

 כתר פרח הלוטוס: רזורקציה

and our libido is once more free

Sigmund Freud, On Transience (1915)

ואור שאין לו סוף ושיעור

יוסף בן אברהם אבן ג'קטילה, שערי אורה, השער העשירי

חֲצִיר מְגָדִים מִבְּנֵי הַחֲלוֹף הָיִית לְבַת חֲלוֹף וְחָלַפְתְּ בִּתְנוּעָה 

וְהִנֵּה הָרִית וּבָא בִּי נֶצַח הַיֶּלֶד הַתּוֹעֶה הַהוּא בַּיַּעַר

וְהוּא מְהַלֵּךְ כְּנַד וְנָע וְזֵר בְּיָדוֹ וְחִיּוּךְ חִידָה בִּלְתִּי יְדוּעָה 

וְהוּא צוֹעֵד וּמְגַלֶּה בְּמִקְצָב וַחֲרִיזָה אֲפֵלַת הַשַּׁעַר

הִיא מְעָרַת הַקְּבוּרָה וּתְנוּבַת דָּם וּמַיִם קוֹלוֹת וַחֲנִיתוֹת

וּבָהּ בְּשַׂר הַגּוּף מַמְתִּין לִזְמַנּוֹ שֶׁיָּבוֹא 

וּמֵחָמְרֵי תְּשׁוּקַת אוֹרְפֵאוֹס וְאֵשֶׁת לוֹט 

אֲנִי מַתִּיךְ אֶת זֵר הַקּוֹצִים לְפֶרַח הַלּוֹטוּס וּמַנִּיחַ עַל קִבְרֵךְ

עַד יַפְצִיעַ הַבָּרָק וְהָרַעַשׁ הַגָּדוֹל 

עַד יֵרֵד הַמַּלְאָךְ וַיָּגֶל הָאֶבֶן וַאֲגַלֶּה אוֹר לָבָן הוּא יְפִי כִּתְרֵךְ

בָּרוּךְ הַבָּא בָּרוּךְ עִתֵּךְ

בטהר-הרהורי ובגדל-ייסורי

 בטהר-הרהורי ובגדל-ייסורי 

drawn by desire for the heavens

Ovid, Metamorphoses, Book VIII (Trans. A. S. Kline)

וְהֵבִיא נַפְשׁוֹ בְּמֵי הַדֵּעוֹת - טָהָר

רמב"ם, משנה תורה, ספר טהרה, הלכות מקוואות, פרק י"א, הלכה י"ב

פֶּתַע נִסְחַף בְּרוּחַ תְּשׁוּקַת הַחַיִּים 

פֶּתַע דָּאָה מַעְלָה יְחִדּוֹ לְבַדּוֹ

אֶל לַהַט בְּעֵרַת מַאֲוַיִּים

אֶל מֵי מִקְוֶה מוֹת וֹ

אֶל מֵי הַדֵּעוֹת

הַבָּאוֹת וְהוֹלְכוֹת וְשָׁבוֹת כַּאֲנָחוֹת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת

טריפטיכון האור

 טריפטיכון האור

בטרם אהיה אחר

יהודה עמיחי

א. צור

בְּטֶרֶם אֵצֵא מִפֹּה וְאֵלֵךְ מִצְוָה עָלַי לוֹמַר 

הִנְנִי כַּוָּנוֹת שֶׁפֻּרְשׁוּ וְעֻבְּדוּ עַד לְזָרָא וַאֲנִי אַחֵר 

וְהֵן בְּרוּרוֹת וּבְדוּקוֹת וְנִתָּן הָאוֹת לַחְפֹּר 

כְּשִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ עַתִּיק דַּע וַחֲשֹׁב וְצֹר 

וְזֶה הֲרֵי חָקוּק בָּהּ בַּנֶּפֶשׁ שֶׁעַל מִפְתַּן הַבּוֹר 

בְּטֶרֶם אֵצֵא מִפֹּה וְאֵלֵךְ מִצְוָה עָלַי לַעֲבֹר 

פַּעַם אַחַת אַחֲרוֹנָה וּלְקַיֵּם צִוּוּי 

וְהוּא וְדַע וְהוּא וַחֲשֹׁב וְהוּא וְצֹר 

שֶׁעַל שְׂפַת מִפְתַּן הַנֶּצַח נֶצַח כְּרִיַּת הַבּוֹר.

ב. בית התור

The turtle dove is a migratory species

Wikipedia

וְהַקָּהָל כְּבָר נָטַשׁ וְנוֹתְרוּ כִּסְּאוֹת פְּזוּרִים וְאֵין אָדָם יוֹשֵׁב

מִישֶׁהוּ מֻכָּר וְאָהוּב כִּבָּה כָּעֵת אֶת הָאוֹר וְנָעַל אֶת הַשַּׁעַר

*

אַט וּבִתְנוּדוֹת קְטוּעוֹת גִּשַּׁשְׁתִּי בְּיָדַי אַחַר מַעֲקֶה אוֹ עָנָף אוֹ פָּנָס אוֹ שׁוּלֵי אַדֶּרֶת אוֹ יָם כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהִתָּמֵךְ וְהִנֵּה אֲנִי מִתְנַמֵּךְ וְהוֹלֵךְ וְנִבְלָע בְּרִצְפַּת הָאֵשׁ וּמֶתֶג הָאוֹר יֶשְׁנוֹ וְהַשַּׁעַר יֶשְׁנוֹ בַּגֹּבַהּ מַעְלָה וְהַכִּסְּאוֹת פְּזוּרִים רַגְלִי נִתְקֶלֶת בְּגוּף זָר שֶׁחָדַר וְנִשְׁמַע קוֹל מַתַּכְתִּי שֶׁחוֹרֵק וּבְאֹרַח הֶבֶל מַעֲנִיק לִי נְקֻדַּת אֲחִיזָה בַּמֶּרְחָב וּפֶתַע נֶעְתַּק הַגּוּף וְשָׁב וְחוֹזֵר הַקּוֹל הַהוּא שֶׁאֵינוֹ חָשׁ בִּי אַךְ אֲנִי חָשׁ בֶּהֱיוֹתוֹ וְהַמֶּתֶג יֶשְׁנוֹ וּבִפְעֻלַּת הַהִזְדַּחֲלוּת כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָּאֲדָמָה נִדְמֶה כִּי אִתּוּר רַגְלֵי הַכִּסְאוֹת מָשָׁל זֵכֶר לְגוּף שֶׁנָּשָׂא רֶגֶשׁ שֶׁלָּבֶטַח הָיָה חָשׁ אִי-נוֹחוּת נֹכַח זְחִילָה בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת וְהָיָה נִרְתָּע וְקָם בִּבְהָלָה לִקְרֹא לְעֶזְרָה וְהָיוּ מְכַסִּים אֶת עֵינָיו וְזֶה אַךְ בִּקֵּשׁ לוֹמַר כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא הַמֶּתֶג אַךְ סָכְרוּ אֶת פִּיו בִּפְלָנֵלִית צְבָאִית וְלֹא אָמַר וְהֵסִירוּ אֶת מַלְבּוּשׁוֹ לְמַעַן יִיטַב לוֹ נֶאֱמַר לוֹ וְהוּא מִתְהַפֵּךְ עַתָּה בִּתְנוּעוֹת קַלּוֹת לְכִוּוּן שֶׁאֵינוֹ דְּרוֹם וְאֵינוֹ מַעֲרָב וְאֵינוֹ מִזְרָח וְאֵינוֹ צָפוֹן וְשׁוּב הַקּוֹל וְשׁוּב הַמַּתֶּכֶת מַעֲלָה בּוֹ קוֹל וּבְגָרוֹן כָּבֵד קוֹרֵא מַיִם אַךְ בַּפֹּעַל מְלַעֲלֵעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַבְּכִי בַּמִּסְדְּרוֹן הָאָפֵל הַזֶּה שֶׁפַּעַם קָרָא לוֹ בַּיִת, וְהִנֵּהוּ בֵּית הַתּוֹר.

ג. הסיפור על אֶלְפִּיס שירדה מן העץ של איוב ועברה מולי 

Only Hope remained there in an unbreakable home within under the rim of the great jar

Hesiod, Works and Days

וְהִנֵּה אוֹר אֶלְפִּיס בּוֹקֵעַ כְּשַׁחַר מִמַּעֲמַקֵּי תֵּבַת הַנְּגָעִים

וְהִרְאִית כְּבוֹדֵךְ בְּשָׁכְבִי וָאָקוּם וָאָרִים קוֹלִי בִּכְבֵדוּת הַפֶּה אַיֵּךְ! אַיֵּךְ! 

בּוֹאִי אֱלֵי מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת וּבְנִי חָרְבוֹת עוֹלָם מִן הַחֲרַכִּים 

מִתּוֹךְ רֵיחַ הַמַּיִם הַנּוֹטְפִים מִזִּכְרוֹן מַבָּטֵךְ אֶטַּע וָאֶפְרַח וָאֶקְצֹר

ברטל טורוואלדסן, פסל התקווה (Statue of Hope, 1817), מוזיאון טורוואלדסן, קופנהגן, דנמרק