יום שישי, 18 באוקטובר 2019

כיצד, אם בכלל, לכתוב שקיעה

א.
כֵּיצַד, אִם בִּכְלָל, לִכְתֹּב שְׁקִיעָה


מִבְּחִינָה שִׁירִית לֹא כְּדַאי
הַתּוֹתָחִים כְּבֵדִים מִדַּי 
נַפְשְׁךָ רַכַּת נֶפֶשׁ דַּלַּת זְרִיעָה


בַּטְּלוּ עַתָּה חֲלוֹמוֹת יָהּ
בַּטְּלוּ תַּמּוּ 


תַּמּוּ יְמוֹת גְּנוּסְיָא


אִכָּר וְנֶכְדּוֹ שָׁבִים הַבַּיְתָה בְּזֵעַת אַפָּם לְלֹא קָצִיר
וְקוֹל רִנָּה אַכְזָב


מִישֶׁהוּ מֵת בְּאֶמְצַע הָעִיר
הוּא מְלַוֶּה אוֹתִי עַכְשָׁו.


ב.
בְּרָאשִׁית בָּרָא  אֶת הַשְּׁקִיעָה
הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ
הַשֶּׁמֶשׁ רַק הוֹסִיפָה אֶת הַצֶּבַע הַחֹם הַקֹּר וְכָל הַהֲמֻלָּה 
סְבִיבָה
עֵד עֶצֶם הַיּוֹם הָזָה.

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג