יום ראשון, 16 באוגוסט 2026

משהו מוכרח לקרות עכשיו לנהר הדם הזה

משהו מוכרח לקרות עכשיו לנהר הדם הזה

מַשֶּׁהוּ חַיָּב לִקְרוֹת עַכְשָׁו

מַמָּשׁ לִקְרוֹת עַכְשָׁו עַתָּה 

כְּצִוּוּי יְרֻשַּׁת הָאָב

נִשְׁמָעִים צְלִילֵי חַג שֶׁאֵינָם נִשְׁמָעִים לִגְזֵרַת אַתָּה

(אֲנִי זוֹכֵר נוֹגוּת עֵינֵי אָבִי 


מֵעֲיֵפוּת וּמִתְאַוָּה לַחַיִּים)

וְזֶה מֻכְרָח לְהִתְקַיֵּם כְּמוֹ נֶצַח כְּמוֹ מִשְׂחַק יְלָדִים 

יָם יַבָּשָׁה וָעֵץ וּצְחוֹק וָאִי

הַצְּלִיל הַזֶּה יִמָּתַח וְיֵלֵךְ לוֹ וְיִהְיֶה עֵד לְצֵאתִי

וּלְאַחַר מוֹת זֵכֶר לֶכְתִּי כַּחֹק

הַצְּלִיל עוֹד יִשָּׁמַע כְּקוֹל בָּרָמָה 

מִתְנַפֵּל עַל קֵהוּת הַיְּשִׁימוֹן 

כְּפִי שֶׁנַּפְשִׁי עוֹדֶנָּה שׁוֹקַעַת בִּטְהַר כֵּהוּת עֵינֶיהָ 

מַשֶּׁהוּ חַיָּב לִקְרוֹת עַכְשָׁו 

כְּמַשֶּׁהוּ שֶׁקּוֹרֶה עָז וְקַדְמוֹן

אוֹת וְעוֹד אוֹת כְּתַבְנִית הָעַלְמָה הַצּוֹעֶדֶת וְנֶעֱלֶמֶת 

מַשֶּׁהוּ מִכָּל הָאוֹתוֹת חַיָּב לְהִתְקַיֵּם

וְהַתָּו הַנִּשְׁמָע חַיָּב לִקְרוֹת כְּמוֹת הַמֵּת

עֲשׁוּנֵי בּוֹנֶה תֵּבָה עֲשׁוּנֵי נֶפֶשׁ קָמָה הֱבִיאוּנִי אֶל בֵּית הָרַחֲמִים 

הַשְׁכִּיבוּנִי בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה הַנְּכוֹנָה

מַשֶּׁהוּ חַיָּב לִקְרוֹת עַכְשָׁו בְּרֶגַע זֶה

מַשֶּׁהוּ חַיָּב לִקְרוֹת

מַשֶּׁהוּ חַיָּב

מַשֶּׁהוּ קָרָה הִתְגַּלָּה וְשָׁב

וְרִילְקֶה לוֹחֵשׁ וְחֹשֶׁךְ קָלוֹן וַאֲפֵלָה וָאֵשׁ

וַאֲפִלּוּ אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת שֶׁיָּדַעְתִּי וְצִוּוּיִים שֶׁצֻּוִּיתִי


וּמַשֶּׁהוּ מִכָּל זֶה חַיָּב לִקְרוֹת 

אַף עַל פִּי שֶׁ

וְאֵין אֶפְשָׁר לְהָכִיל הֵעָדֵר מֻטָּל בְּסָפֵק 

מִתְעַקֵּשׁ לִתְקֹעַ יָתֵד בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת הַמּוֹבִילִים אֶל טְרַקְלִין הַנְּשָׁמָה 

אֶל זִרְמַת צִנּוֹרוֹת מְצוּלָה

אֶל אֵל נְהַר אָדָם


אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג