שתי אלגיות לנצחיה בת פרחה ז"ל

ללזכרה של סבתא ברטה 

מעט ורעים וטובים היו ימי שני חייה

(בגדאד 1939 - ירושלים 2020)

א.  

כָּל הַבֶּכִי הַזֶּה הַפִּתְאוֹמִי הַמְּבַשֵּׂר אֶת בּוֹא הַמְּבַשֵּׂר

אֶל חַלּוֹן הַנֶּצַח.

כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ אֶת שֶׁיָּדְעוּ וְחָיִיתָ בָּעֵמֶק לְמַטָּה בַּחֲלוֹם

וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים

חֲגִיגַת סוּמִין תַּחְגֹּגְנָה 

וּמַעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ לֹא תַּעֲשֶׂה וְעֵינַיִם שֶׁרָאִיתָ וְשִׁירִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ וְרֵיחוֹת שֶׁהֵרַחְתָּ 

וּבַיִת וְעִתּוֹת קְבוּעוֹת וְהָרְגָלִים

וְקִירוֹת מְעֻטָּרִים

בְּפָנִים

צְחוֹק בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה בְּאַדְמַת הַדְּמָמוֹת כְּאִלּוּ לֹא יָדַעְתָּ כְּאִלּוּ לֹא יָדַעְתָּ

וּמוֹסִיף הֵיכָן הוּא הַבַּיִת וְהֵיכָן הוּא מִשְׁכָּנוֹ

מִשְׁכָּן הַקֶּבַע

בְּאֵין נֶחָמַת הֲבָלִים

ב. 

סָבְתָא, תַּרְגְּמִי לִי. מָה הוּא שָׁר.

אַתְּ תַּיִל בֵּין אֶתְמוֹל לְהַיּוֹם וְאֵינֵךְ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹלָדִים עִם שְׁנֵי לְבָבוֹת

וְצָרִיךְ נִתּוּחַ

בְּמִשְׁפָּט אֶחָד שָׁלוֹשׁ שָׂפוֹת
(הַיְּלָדִים שֶׁל רָחֵל דּוּגְלַנְטַה נַאמְבֶּר וּוּאן)

הוּא אוֹמֵר שֶׁהָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ הֵן כְּמוֹ הַנָּהָר שֶׁזּוֹרֵם בְּגַן עֵדֶן אֵת אוֹמֶרֶת

וּמוֹסִיפָה בַּעֲצִימַת עֵינַיִם

אֶת זֶה אֶת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְתַרְגֵּם אֵין בְּעִבְרִית

חוֹרֶצֶת דִּין

עַד כָּאן הָעוֹלָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ וְעַכְשָׁו אַתְּ אֵינֵךְ וְכָל הַלֵּב וְהַדְּבָרִים עֲלֵיהֶם לֹא 

דִּבַּרְתְּ.