יום רביעי, 29 בספטמבר 2021

מרים

"לה תשוקה בלי גישום. לה חלק חלק בלי כלל מאחז." מתוך "מרים" למיכה יוסף ברדיצ'בסקי

א. סונטה למרים

נִשְׁמֶטֶת מִן הַגֶּשֶׁר הַצַּר מְאוֹד 

מוֹרֶה פְּגוּם הַנֶּפֶשׁ הוֹלֵךְ וְדוֹעֵךְ 

קִימָה מִבּוֹר עָפָר וָאֵפֶר וְהוֹד 

רוֹפֵא שָׁב וּמוֹשִׁיעַ קָם בְּבוֹאֵךְ

 

וּמַלְבּוּשׁ הַתְּפִלָּה כְּחָג בִּכְבָלִים 

וּמָלוֹן עָלוּם כְּחֹק תִקְוָתֵךְ  

וּמִכְתָּב מֵאָהוּב פּוֹעֵר יִסּוּרִים 

סִיּוּר רוּחַ וְחוֹל נוֹתֵן הֱיוֹתֵךְ 


עַזָּה כַּמָּוֶת תְּקוּמַת הָאָדָם 

הִיא זוֹ הָעוֹלָה עַתָּה מִן הַבִּקְעָה 

הִיא זוֹ הַדּוֹלָה עַתָּה רִיק כָּעוֹלָם 


וּשְׁתִיקָתָהּ קוֹל חֲצוֹצְרַת תְּרוּעָה 

יוֹצֵא מִן הַמַּחֲנֶה אֶל הַמִּדְבָּר 

סוֹבֵב הוּא סוֹבֵב בְּבִטְנָהּ הָעֻבָּר 


ב. שיבת מרים

מָרִים יְמֵי יָהּ וּמֵי יָם הוֹלְמִים בָּהּ בְּמִרְיָם.

חִזְרִי מִרְיָם אַל עַמֵּךְ.


מַר לָךְ. מָה לָךְ הֱיוֹת אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

חִזְרִי מִלָדִינָה חִזְרִי מִן הַשִּׁיבָה


חִזְרִי מִיַּהַב לִבֵּךְ חִזְרִי מִכֶּתֶם עַד

מִמִּלִּים מְבֻזּוֹת מְשֻׁמָּנוֹת

חִזְרִי מִחוֹנִירָד


שְׁתִי מָרָק מֶלַח יָם

מַאַכְלֵי מוֹלֶדֶת אוֹצְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹתַיִךְ קֹדֶשׁ

לָאָדָם לַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל


קְחִי סוֹדֵךְ מִרְיָם

קְחִי סֵדֶר אִרְגּוּן וְנִקְיוֹן הָאֵש

קְחִי פִּזּוּר דַּעַת וּקְחִי קַבָּלָה


רִשְׁמִי שֵׁם וְשֵׁם מִשְׁפָּחָה וְשֵׁם מִשְׁפָּחָה

מִנַּיִן לִי, אַתְּ אוֹמֶרֶת,


מַר הוּא רְעַב מִרְיָם. 

עֲשִׂי בִּי מָרוֹר וְעֶצֶב נְבוֹ.


אֲנִי עַבְדֵּךְ  

מִתֹּקֶף הִשְׁתַּנּוּת וּנְחִיצוּת הַזְּמַן וּנְחִיצוּת הַחֶסֶד 

וְהַקּוֹוִים הַבִּלְתִּי מַקְבִּילִים


שֶׁיִּפָּגְשׁוּ. 


עֲשִׂינִי אָדָם שָׁלֵם בְּחִתּוּךְ הַשָּׁמַיִם שֶׁבָּךְ

בְּחִתּוּךְ הַפְּרָקִים


בְּחִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת הַהֶקְשֵׁרִים 

קְנֵי לִי צָרָה וְתוֹעֶלֶת


צְרִי זִכְרוֹנוֹת הַשִּׁיבִי בְּדָיוֹת אֶל אַדְמַת קֹדֶשׁ

הִנֵּה זָהָב וְהִנֵּה לְבוֹנָה


וּפְרִי הַגַּן.


יום שישי, 3 בספטמבר 2021

והכל אצלו מן האמצע

"והכל אצלו מן האמצע" 

יהודית הנדל על צבי מאירוביץ


אֱחֹז בַּחֶבֶל. הִתְרַגֵּל לְקֶצֶב יָשָׁן 

מִישֶׁהוּ נָגַע בּוֹ מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁלֹּא 

נִתָּן לְיַחֵס לוֹ מַשֶּׁהוּ מֵעֵין עָקַר 

מָקוֹר הַדָּבָר שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ אֱחֹז בּוֹ מִן

הָאֶמְצַע 

וְזוֹ אֵפוֹא צַוָּאָה סְרוּגָה אַל תִּירָא. 

הַקֶּצֶב יוֹדֵעַ לְחַבֵּל אַט בְּקִצְבּוֹ.

רוּחַ הָאָדָם מְסִיטָה וִילוֹן הַבַּיִת. 

הִיא חוֹדֶרֶת צוֹרֶבֶת אֶת שֶׁהָיָה מִזְּמַן.

אֶת שֶׁיִּהְיֶה. אֱחֹז פֹּה בַּחֶבֶל הַזֶּה.
הֱיֵה תֵּל דָּם וְתִפְאֶרֶת וְרוּחַ וְדַי.

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג