כתר פרח הלוטוס: רזורקציה
and our libido is once more free
Sigmund Freud, On Transience (1915)
ואור שאין לו סוף ושיעור
יוסף בן אברהם אבן ג'קטילה, שערי אורה, השער העשירי
חֲצִיר מְגָדִים מִבְּנֵי הַחֲלוֹף הָיִית לְבַת חֲלוֹף וְחָלַפְתְּ בִּתְנוּעָה
וְהִנֵּה הָרִית וּבָא בִּי נֶצַח הַיֶּלֶד הַתּוֹעֶה הַהוּא בַּיַּעַר
וְהוּא מְהַלֵּךְ כְּנַד וְנָע וְזֵר בְּיָדוֹ וְחִיּוּךְ חִידָה בִּלְתִּי יְדוּעָה
וְהוּא צוֹעֵד וּמְגַלֶּה בְּמִקְצָב וַחֲרִיזָה אֲפֵלַת הַשַּׁעַר
הִיא מְעָרַת הַקְּבוּרָה וּתְנוּבַת דָּם וּמַיִם קוֹלוֹת וַחֲנִיתוֹת
וּבָהּ בְּשַׂר הַגּוּף מַמְתִּין לִזְמַנּוֹ שֶׁיָּבוֹא
וּמֵחָמְרֵי תְּשׁוּקַת אוֹרְפֵאוֹס וְאֵשֶׁת לוֹט
אֲנִי מַתִּיךְ אֶת זֵר הַקּוֹצִים לְפֶרַח הַלּוֹטוּס וּמַנִּיחַ עַל קִבְרֵךְ
עַד יַפְצִיעַ הַבָּרָק וְהָרַעַשׁ הַגָּדוֹל
עַד יֵרֵד הַמַּלְאָךְ וַיָּגֶל הָאֶבֶן וַאֲגַלֶּה אוֹר לָבָן הוּא יְפִי כִּתְרֵךְ
בָּרוּךְ הַבָּא בָּרוּךְ עִתֵּךְ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה