יום חמישי, 30 ביולי 2026

טריפטיכון האור

 טריפטיכון האור

בטרם אהיה אחר

יהודה עמיחי

א. צור

בְּטֶרֶם אֵצֵא מִפֹּה וְאֵלֵךְ מִצְוָה עָלַי לוֹמַר 

הִנְנִי כַּוָּנוֹת שֶׁפֻּרְשׁוּ וְעֻבְּדוּ עַד לְזָרָא וַאֲנִי אַחֵר 

וְהֵן בְּרוּרוֹת וּבְדוּקוֹת וְנִתָּן הָאוֹת לַחְפֹּר 

כְּשִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ עַתִּיק דַּע וַחֲשֹׁב וְצֹר 

וְזֶה הֲרֵי חָקוּק בָּהּ בַּנֶּפֶשׁ שֶׁעַל מִפְתַּן הַבּוֹר 

בְּטֶרֶם אֵצֵא מִפֹּה וְאֵלֵךְ מִצְוָה עָלַי לַעֲבֹר 

פַּעַם אַחַת אַחֲרוֹנָה וּלְקַיֵּם צִוּוּי 

וְהוּא וְדַע וְהוּא וַחֲשֹׁב וְהוּא וְצֹר 

שֶׁעַל שְׂפַת מִפְתַּן הַנֶּצַח נֶצַח כְּרִיַּת הַבּוֹר.


ב. בית התור

The turtle dove is a migratory species

Wikipedia


וְהַקָּהָל כְּבָר נָטַשׁ וְנוֹתְרוּ כִּסְּאוֹת פְּזוּרִים וְאֵין אָדָם יוֹשֵׁב

מִישֶׁהוּ מֻכָּר וְאָהוּב כִּבָּה כָּעֵת אֶת הָאוֹר וְנָעַל אֶת הַשַּׁעַר

*

אַט וּבִתְנוּדוֹת קְטוּעוֹת גִּשַּׁשְׁתִּי בְּיָדַי אַחַר מַעֲקֶה אוֹ עָנָף אוֹ פָּנָס אוֹ שׁוּלֵי אַדֶּרֶת אוֹ יָם כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהִתָּמֵךְ וְהִנֵּה אֲנִי מִתְנַמֵּךְ וְהוֹלֵךְ וְנִבְלָע בְּרִצְפַּת הָאֵשׁ וּמֶתֶג הָאוֹר יֶשְׁנוֹ וְהַשַּׁעַר יֶשְׁנוֹ בַּגֹּבַהּ מַעְלָה וְהַכִּסְּאוֹת פְּזוּרִים רַגְלִי נִתְקֶלֶת בְּגוּף זָר שֶׁחָדַר וְנִשְׁמַע קוֹל מַתַּכְתִּי שֶׁחוֹרֵק וּבְאֹרַח הֶבֶל מַעֲנִיק לִי נְקֻדַּת אֲחִיזָה בַּמֶּרְחָב וּפֶתַע נֶעְתַּק הַגּוּף וְשָׁב וְחוֹזֵר הַקּוֹל הַהוּא שֶׁאֵינוֹ חָשׁ בִּי אַךְ אֲנִי חָשׁ בֶּהֱיוֹתוֹ וְהַמֶּתֶג יֶשְׁנוֹ וּבִפְעֻלַּת הַהִזְדַּחֲלוּת כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָּאֲדָמָה נִדְמֶה כִּי אִתּוּר רַגְלֵי הַכִּסְאוֹת מָשָׁל זֵכֶר לְגוּף שֶׁנָּשָׂא רֶגֶשׁ שֶׁלָּבֶטַח הָיָה חָשׁ אִי-נוֹחוּת נֹכַח זְחִילָה בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת וְהָיָה נִרְתָּע וְקָם בִּבְהָלָה לִקְרֹא לְעֶזְרָה וְהָיוּ מְכַסִּים אֶת עֵינָיו וְזֶה אַךְ בִּקֵּשׁ לוֹמַר כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא הַמֶּתֶג אַךְ סָכְרוּ אֶת פִּיו בִּפְלָנֵלִית צְבָאִית וְלֹא אָמַר וְהֵסִירוּ אֶת מַלְבּוּשׁוֹ לְמַעַן יִיטַב לוֹ נֶאֱמַר לוֹ וְהוּא מִתְהַפֵּךְ עַתָּה בִּתְנוּעוֹת קַלּוֹת לְכִוּוּן שֶׁאֵינוֹ דְּרוֹם וְאֵינוֹ מַעֲרָב וְאֵינוֹ מִזְרָח וְאֵינוֹ צָפוֹן וְשׁוּב הַקּוֹל וְשׁוּב הַמַּתֶּכֶת מַעֲלָה בּוֹ קוֹל וּבְגָרוֹן כָּבֵד קוֹרֵא מַיִם אַךְ בַּפֹּעַל מְלַעֲלֵעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַבְּכִי בַּמִּסְדְּרוֹן הָאָפֵל הַזֶּה שֶׁפַּעַם קָרָא לוֹ בַּיִת, וְהִנֵּהוּ בֵּית הַתּוֹר.


ג. הסיפור על אֶלְפִּיס שירדה מן העץ של איוב ועברה מולי 

Only Hope remained there in an unbreakable home within under the rim of the great jar

Hesiod, Works and Days


וְהִנֵּה אוֹר אֶלְפִּיס בּוֹקֵעַ כְּשַׁחַר מִמַּעֲמַקֵּי תֵּבַת הַנְּגָעִים

וְהִרְאִית כְּבוֹדֵךְ בְּשָׁכְבִי וָאָקוּם וָאָרִים קוֹלִי בִּכְבֵדוּת הַפֶּה אַיֵּךְ! אַיֵּךְ! 

בּוֹאִי אֱלֵי מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת וּבְנִי חָרְבוֹת עוֹלָם מִן הַחֲרַכִּים 

מִתּוֹךְ רֵיחַ הַמַּיִם הַנּוֹטְפִים מִזִּכְרוֹן מַבָּטֵךְ אֶטַּע וָאֶפְרַח וָאֶקְצֹר


ברטל טורוואלדסן, פסל התקווה (Statue of Hope, 1817), מוזיאון טורוואלדסן, קופנהגן, דנמרק


אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג