דבר אל

 "כמה מאות שלא זה האור שבו המחשבה עוד מתראה כעבודה?" - יונתן סואן

דַּבֵּר אֶל לָאוּרָה. דַּבֵּר אֶל הַלֹּא יוֹדֵעַ הַמְּקֻבָּל 

קַפֵּל בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים אֶת דְּבַר הַהִיסְטוֹרְיָה מֵרֵאשִׁית וְעַד סוֹף. 

הַנַּח אֶבֶן עַל גַּבֵּי אֶבֶן וּמְסֹךְ שֶׁמֶן זַיִת עַל הַדַּפִּים

שֶׁלֹּא יִדָּבְקוּ זֶה אֶל זֶה וּתְנוּבָה תָּבוֹא בָּהֶם

הַמַּשָּׂאִיּוֹת בְּתוֹרָן יִשְּׂאוּ מַיִם לְטִהוּר הַגּוּף וְאַתָּה תִּטָּהֵר

הַר הַבְּרָכוֹת נִשָּׂא גָּבוֹהַּ וְהַחֵץ הַנֶּאֱחָז בִּידֵי הַדּוֹבֵר יָכוֹל לְהִנָּעֵץ בְּגוּפוֹ

(שֶׁל הָהָר) כַּמָּה טְהוֹרִים הַמַּיִם הַנּוֹסְעִים עַתָּה 

מִן הַבְּאֵרוֹת הַצְּפוֹנִיִּים אֶל קִדְמַת עֵדֶן 

אֶל הַשֻּׁלְחָן וְאֶל הַנֶּחְבָּא מִתּוֹךְ מַרְצְפוֹת הַבַּיִת

עָמֹק בְּעֹמֶק הַמַּעֲשֶׂה מִסְתַּתֶּרֶת יַלְדַּת חֲלוֹם

בַּת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מִן הַחַלּוֹן אַתָּה תֵּרֵד וְתִצְפֶּה וּתְצַפֶּה וְהַצִּפִּיָּה

תִּשָּׂא מַיִם. אַתָּה עוֹרֵג סְרָק אַחַר לָאוּרָה. דַּבֵּר אֶל לָאוּרָה

וְאַל הַלֹּא יוֹדֵעַ הָאֱלֹהִי. הָאֱלֹהוּת בּוֹ. מַעֲשֵׂה הַנֶּצַח בּוֹ. הַחֹמֶר הָאָפֵל

יְקַבֵּל צוּרָה וְתֹכֶן וְאִמִּי לֹא תִּצְחַק. אֵין לָהּ תּוֹכִי.

הִיא יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה כָּזֶה וּבִמְחִילָה עֲשֵׂה. הוֹ הַהִשְׁתַּנּוּת

מִשְׁכְּנוֹת אֵל בַּר מַזָּל חַד פַּעֲמִי, הַמַּמָּשׁוּת בּוֹ וּמֵעֵבֶר לוֹ

מְחִלּוֹת שׁוֹקְדוֹת עַל הַפְּרָטִים כֻּלָּם

הַשָּׁמַיִם מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם וַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת. וְחָבַל. מִי יוֹדֵעַ

מָה צוֹפְנִים הַלְּבָבוֹת הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ חוֹלְפִים עַל פָּנֵינוּ כָּךְ סְתָם

שׁוֹרְקִים מַרְעִישִׁים בֵּין שְׁתַּיִם לְאַרְבַּע

אֲנַחְנוּ אוֹסְפִים כַּפּוֹת יָדַיִם

מַנִּיחִים בַּעֲדִינוּת שֶׁל זִקְנָה רַכָּה סְדוּקָה

עַל הָאָזְנַיִם. הָעֵינַיִם יִרְאוּ, וַדַּאי יִרְאוּ. נֶצַח תִּרְאֶה הָעַיִן

חֻלְשַׁת נְשִׁימוֹת חַיָּה הַמְּחַשֶּׁבֶת לִגְוֹעַ

רַק הִתָּקְלוּת בְּמַחְסוֹר הַפָּסוּק חֲנוֹךְ לַנַּעַר וְגוֹ'

תִּגְאַל אוֹתְךָ מִן הַמֻּגְבָּל.