רָאִיתִי לְאוֹרֵךְ חַיַּי, כְּעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע שָׁנִים,
יְרֵאֵי שָׁמַיִם חֲסוּדִים וּמְסוּרִים,
אֲבוֹת לְדַרְדַּקִּים, גּוֹוְעִים מִמַּחֲלַת הַסַּרְטָן.
רָאִיתִי אֲדוֹנִים, מוֹרִים וְרַבָּנִים נוֹפְלִים בְּבִיבֶיהָ שֶׁל
תַּחְלוּאַת הַמִּדָּה הָרָעָה וּפוֹרְחִים.
רָאִיתִי שַׁלֶּכֶת מֵעֵצִים שֶׁלֹּא יִרְאוּ עוֹד
לִבְלוּב בְּעַנְפֵיהֶם, גַּם לֹא בְּעוֹנַת הָאָבִיב,
וְכָל זֶה הָיָה דַּי כְּדֵי לְהָבִין שֶׁלְּעִתִּים
מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה "אֲבָל" שָׁוָה לְ"אֶפֶס".
אָז חִדְלוּ מִן הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַכְּשׁוּפוֹת בְּבַקָּשָׁה,
זְמַנֵּנוּ יָקָר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה