בוהמה

פַּעַם, אֲבָל לֹא מַמָּשׁ מִזְּמַן,

הָיְתָה בּוֹהֶמָה בַּמְּדִינָה הַזֹּאת,

כָּךְ מְסַפְּרִים לִי,

בֵּית קָפֶה זוּטָא וְלֹא הֲמוֹנִי

עָדִיף בְּמֶרְכָּז תֵּל אָבִיב

בּוֹ כַּנִּרְאֶה נִרְאֶה

אַנְשֵׁי יְצִירָה וְרוּחַ מֵהַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה

עָדִיף מִתְּחוּמֵי הַשִּׁירָה, הַמִּשְׂחָק

וְאָמָּנוּת הַפִּסּוּל וְהַצִּיּוּר,

אוּלַי גַּם אֵי אֵלֶּה זַמָּרִים וְנַגָּנִים,

בְּעִקָּר גְּבָרִים, אַךְ לֹא רַק גְּבָרִים,

שׁוֹתִים לְסוֹבְאָהּ מַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים

עָדִיף קוֹנְיָאק אוֹ מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה,

כָּךְ מְסַפְּרִים לִי,

וּלְעִתִּים הֵם נִשְׁאֲרוּ עַד הַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת

שֶׁל הַלַּיְלָה, מְדַבְּרִים בְּטוֹן

גַּבְרִי עַל שִׁירָה, מִשְׂחָק וְאָמָּנוּת

הַצִּיּוּר וְהַפִּסּוּל,

תָּמִיד בְּצַוְתָּא, כִּמְעַט תָּמִיד,

עוֹד כַּנִּרְאֶה נִרְאֶה

אֲחָדִים בַּבּוֹהֶמָה שֶׁל הֶעָבָר

אֲנָשִׁים סְתָם, לֹא כּוֹתְבֵי הַקְּלָפִים,

אֵלֶּה הַצּוֹפִים הַמְּתַעֲדִים,

שֶׁעַתָּה מְסַפְּרִים לִי שֶׁאָז בְּעָבָר

הָיְתָה בּוֹהֶמָה בַּמְּדִינָה הַזֹּאת,

עִם הַזְּמַן לָמְדוּ הֵם לֶאֱהֹב אֶת הַשִּׁירָה,

הַצָּגוֹת הַתֵּאַטְרוֹן וְתַעֲרוּכוֹת הַפִּסּוּל

וְהַצִּיּוּר.

כָּעֵת שְׁעַת בֹּקֶר יְרוּשַׁלְמִית.

אֲנִי לְבַד בֵּין הַמִּלִּים, אַךְ לֹא רַק,

שׁוֹתֶה כּוֹס תֵּה לִרְוָיָה

בְּחֶדֶר קָטָן

מִתְעַנֵּג עַל לוֹטוּס פְלָאוּוּר שֶׁל רֶדִיוֹהֶד

וּמְצַפֶּה בְּעֵינַיִם כָּלוֹת לַנֵּס שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתִי

מִן הַחֲלוֹם הַנּוֹכְחִי

לַחֲלוֹמִי.