יַחֲסִית לִבְנֵי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי
אֲנִי בָּחוּר גָּבוֹהַּ,
מֶטֶר תִּשְׁעִים אוֹ מֶטֶר שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה,
קָשֶׁה לִי לְהִתְכּוֹפֵף בְּחִפּוּשׁ
אַחַר כְּלִי לְאֹרֶז אוֹ לְסָלָט בָּאָרוֹן
הַתַּחְתּוֹן.
הָאָדָם הַנָּבוֹן צָרִיךְ לֶאֱכֹל.
חִבָּתִי לַמִּלָּה גּוֹבָה מִמֶּנִּי מְחִיר נוֹרָא.
אַתָּה רוֹאֶה אֶת עֶמְדַּת הַסְּפָרִים הַשְּׁנִיָּה מֵהַסּוֹף, שָׁאֲלָה וְסִמְּנָה,
מֵאֲחוֹרֶיהָ לְמַטָּה זֶה נִמְצָא, לְיַד הַפְּגוּמִים הַמּוּזָלִים.
אָז אֲנִי הוֹלֵךְ, עוֹלֶה לָרֶגֶל, עִם זֵר פְּרָחִים בְּיָדִי,
כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ וּמְפַשְׁפֵּשׁ בְּחֶלְקַת הַקֶּבֶר הַקְּטַנָּה
שֶׁל אִצְטַבַּת הַסְּמוּקִים. לֹא מַצְלִיחַ לִמְצֹא תְּנוּחָה נְכוֹנָה,
הַגַּב כּוֹאֵב וְאָז הַבִּרְכַּיִם, אֲנִי נֶעֱמַד וּמִתְכּוֹפֵף, הַדָּם יוֹרֵד
לְרָאשִׁי, אֲנִי שׁוֹתֶה מְעַט מַיִם וּמְנַסֶּה לְהִתְאוֹשֵׁשׁ,
לֹא הִבְחַנְתִּי שֶׁעַל מַצֵּבַת הַפוֹרְמַיְקָה אַף לֹא טָרְחוּ
לְהַצְמִיד מַדְבֵּקָה צְהֻבָּה הַמַּזְהִירָה: שִׁירָה,
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה