יום שבת, 4 ביוני 2011

ערמומיות עצמית

מוּטָב לְנַסּוֹת וּלְהִתְאַהֵב בְּמִישֶׁהִי שֶׁאֵינְךָ
בֶּאֱמֶת אוֹהֵב, לְהִתְאַהֵב נִמְרָצוֹת כְּמוֹ בַּסְּרָטִים,
זֶה לֹא שָׁכִיחַ אַךְ אֶפְשָׁרִי, אֲנִי יוֹדעֵ,
וּכְשֶׁזֶּה קוֹרֶה כִּמְעַט וְאֵין מוֹפְתִי מִזֶּה.

הַגּוּף אֵינוֹ זָקוּק לִנְגִיעָה, רַק הַמִּלִּים הַנִּפְלָטוֹת
מִתּוֹכוֹ בַּזּוֹ אַחַר זוֹ, מִתְהַדְּרוֹת וּמִתְבַּשְּׂמוֹת,
נָחוֹת בָּאֲצִילוּת עַל מָסַכּוֹ הֶעָרוּם, זְקוּקוֹת לִלְחִישָׁה
דִּמְיוֹנִית כִּרְכִי שְׂפָתַיִךְ בִּשְׂפָתַי.

אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג