שודד ים

אֵין לִי סִירָה אַךְ אֲנִי שָׁט בִּנְהַר צָ'ארְלְס

אֲשֶׁר בְּמַמְלֶכֶת שָׁמַיִךְ

מִדֵּי עֶרֶב עַד זְרִיחַת הַחַמָּה. זוֹ הַקְדָּמָה.

אֶתְמוֹל בְּעֵת שַׁיִט לֵילִי שׁוֹדְדֵי יָם

תָּלְשׁוּ אוֹתָךְ מִכָּל חֶלְקֵי גּוּפִי וּלְקָחוּךְ לְעִיר רְחוֹקָה

מֻקֶּפֶת חוֹמָה וּגְדֵרוֹת תַּיִל

הֵם טָעֲנוּ שֶׁאַתְּ שַׁיֶּכֶת רַק לָהֶם וַאֲפִלּוּ הִצִּיגוּ בְּפָנַי

מִסְמָכִים חֲתוּמִים הַתּוֹמְכִים בְּעֶמְדָּתָם.

אַתְּ יוֹדַעַת מַה,

הַצֶּדֶק עִמָּם, אֵין לִי סִירָה וְלֹא קֵיְס אֲמִתִּי.

מֻמְחִים לְמִשְׁפָּט חֻקָּתִי בַּמַּהֲדוּרָה הַמֶּרְכָּזִית לֹא יִתְּנוּ

לִי

הַרְבֵּה סִכּוּיִים בָּעִרְעוּר.

זְכוּתָם הַמְּלֵאָה יֹאמְרוּ וְלֹא יוֹסִיפוּ דָּבָר. מֵעֵין עוֹלָם שֶׁל תָּמִיד

וְאַף פַּעַם.

מִפְנֶה חַד בָּעֲלִילָה.

אֲנִי גִּבּוֹר סִרְטֵי פְּעֻלָּה דִּמְיוֹנִיִּים בְּהֶמְשֵׁכִים רַבִּים,

הָרוּחַ עוֹדֶנָּה בְּמִפְרָשַׂי, מֵעֵין גִּרְסָה מַמָּשִׁית

אַמִּיצָה וְלֹא אֲמִינָה שֶׁל סִילְבֶסְטֶר סְטָלוֹן,

כָּךְ בְּדִיּוּק לִפְנֵי הַפְּעֻלָּה הַמַּרְטִיטָה הָאֲמוּרָה לְהוֹפִיעַ בַּסִּיּוּם

בְּתַחְתִּית הַתֵּבָה בְּצֶבַע רֶצַח בְּדָם קַר חָסַר

חוּשׁ הוּמוֹר, נִכְתַּב בִּכְתָב לִסְטִים מָצוּי:

זֶה לֹא נִמְצָא\ת בְּמַצָּב מְקֻוָּן.

וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה גּוֹאֶה עַד הַמִּלָּה שֶׁתָּבוֹא. בּוֹאִי.