צייתנות / שיכרון / סטייה

שִׁכּוֹרִים הֶהָרִים בְּיוֹם כָּזֶה שֶׁל סְתַו

מְבֻסֶּמֶת הַנַּדְנֵדָה מִתְּנוּדוֹת הָאֲפֵלָה

מְכוּרִים הַנַּוָּדִים לְכוֹחַ עֻלּוֹ שֶׁל עַב

מְצֻנֶּפֶת הָעֲרָבָה בְּתוֹלְדוֹת הַתְּפִלָּה

רָאִיתִי נָהָר מִתְבַּטֵּל בְּצַד הָרְחוֹב מְבַקֵּשׁ נְדָבָה

רָצִיתִי לִרְאוֹת בְּנֵי אָדָם זוֹרְמִים כָּאַיָּלָה

רָאִיתִי מִלִּים מְטַפְּסוֹת עַל עֲצֵי צַפְצֵפָה

רָצִיתִי לִרְאוֹת גֶּבֶר נַעֲנָה לִשְׁרִיקַת הַכַּלְבָּה

וּזְקֵנָה כָּזוֹ יָפֶה לֹא רְאִיתֶם מִיַּמְּכֶם

עֵינֵי הַבַּחוּרִים תְּלוּיִים עַל צַוָּארָהּ

נֶעֱמָדִים בְּשׁוּרָה כְּדֵי לִשְׁמֹעַ "כֵּן!"

הִתְרַחַקְתִּי מְעַט מִן הָעֵצִים הַמְּדַבְּרִים

הִתְקָרַבְתִּי הַרְבֵּה אֶל הַמִּתְנַבְּאִים מִן הַסְּפָרִים

בִּקַּשְׁתִּי עֵצוֹת חֲכָמוֹת, פִּתְרוֹנוֹת, וְהַכֹּל אַךְ קַו יָשָׁר שֶׁלֹּא סוֹטֶה

לְרֶגַע.