רובוטיזם חברתי

רובוטיזם חברתי - "תופעה חברתית שקטה"
שהתגלתה לראשונה לפני כ5000 שנה
בכתבי הקודש.
התופעה מתבטאת בהיעדר חוש הגיוני-
אובייקטיבי-לגיטמי שיכתיב ליחיד את
הדרך בתוך הקולקטיב.

תופעה זו, שחלק מהחוקרים מגדירים אותה
כמחלה, הינה חשוכת מרפא כימי או נפשי.
הלוקה במחלה כלל לא חש מאויים, ואף מרגיש
רגעי התעלות של עצמאות חשבתית והעדר סמכות
טוטלית שחודרת לו לעורקים. ההנחה התורשתית
והשגויה, שאתה הוא הבוחר את הדרך, מונעת מהמדע
והפסיכולוגיה למצוא את המרפא הראוי לאותם
חולים.

למחלה תסמינים לא מעטים, אך אין ליחיד את
היכולת לזהות תסמינים אלה על גופו, כי עסוק
הוא במימוש הרובוטיזם, ולו אין פני לעסוק בכך.
זאת הסיבה שנקראת התופעה, "שקטה".

רק דרך אחת לגלות את התסמינים, ואין לראותם אך
יש לשמוע אותו מפי אדם אחר. זוהי מחלה ווקאלית שלחברה
יש את היכולת לזהות.
בהאזנה קלה לאדם, יש לדעת אם הוא לוקה במחלה,
זה יתבטא אצל האובייקט במספר מאפיינים ווקאליים:

1. אי-רציונליות: דבריו תמיד, אבל תמיד, יסתמכו על מקורות שאין הוא טרח לעמוד על אמינותם
2. הפרכת אמיתות: כל טיעון הגיוני-אובייקטיבי-לגיטימי בעל בסיס עובדתי/אמין, הוא ינסה לבטלו ע"י אותם מקורות
3. לא תמצא אצלו תשובה הגיונית למעשים הזויים שהוא נוהג לבצע.

השלכות ותוצאות התופעה:
לתופעה החברתית שהולכת ומחמירה עם השנים
והתפתחות אידיאולוגיות מיסטיות, יש תוצאות
והשלכות קשות על החברה.
הריגות ורציחות המוניות היו התוצאה של אותה
"תופעה שקטה" משחר ההסטוריה, ואולי גם סופה
של ההסטוריה תקבע ע"י תופעה זו.

לחוקרים, נכון ל6.11.08,
אין תשובה חד משמעית בנושא.