אדם מכריע הכרעות על סמך רצונו – דבר הבא לידי ביטוי במוסר, בפוליטיקה ובאמונה הדתית. הדבר שונה במדע, שם האדם מסיק מסקנות, ולא מכריע הכרעות, על סמך ידע שאינו ניתן לפרשו מבחינה רצונית, אלא כנתון טבעי. עם זאת, לאדם הרציונאלי יש את היכולת לשער השערות פסבדו-מדעיות על סמך תהליכים היסטוריים, דבר הבא לידי ביטוי בין היתר בדעותיו הפוליטיות. נכון הדבר, האדם אינו מכריע הכרעות פוליטיות על סמך ידע (במובן של מדע), אלא על סמך תהליכים היסטוריים שבעטיים יכול הוא לשער את הסבירות להתרחשות עתידית בתחום מסוים. ההשערה איננה מדעית, אך הדבר אינו נובע מרצונו של האדם אלא מהבנת התהליכים ההיסטוריים כנתונים עובדתיים. שכן, כמו המדע, ההיסטוריה היא אוניברסלית ואין עוררין על הידוע לנו, וידע זה נכפה עלינו. הבנת ההיסטוריה וההשלכות כלפי העתיד תלויה באדם: יש האדם הפועל על פי משאת נפשו ורצונו, ויש אדם שיפעל על פי המשתמע מאותם תהליכים, ואם הוא מתכוון ליחס להם כל משמעות ביחס לרצונו. לכן, אין האדם הרציונאלי מכריע על פי רצונו בסוגיות פוליטיות, אלא על פי מידת הסבירות שההיסטוריה כפי שהיא מתפרשת, נכונה. ולא כפי שאמר הפרופסור.
בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים
משה ניסים
יום שני, 2 בפברואר 2009
הכרעות האדם הרציונלי
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה