משורר בר-מינן

דרגשי הביקורות עולים ויורדים;
נדים הם מטה מעלה, ושוב מטה - ושוב מעלה.
מחבלים בספרי הכתובים, בכל דורות היצירה.
את יצירתו של המשורר - דנו.

וכעת אין זה עוד מן הנמנע.
הכרוב הנורא אותו רואה בהבזק האור.
ואת זה, הפחות נורא, גם אותו רואה בהבזק האור.
עליהם, הגדות "אמת" דוברו בפי תושבי המקום, ההוא,
ולא חסרו, ולא יופרכו.

ברגעי אובדן הבעלות על יצירת הבשר ודם
המתהלך בין אותם כרובים.
אותם מלאכיי סיפורי המדע הלא-מוכח.
יתגלו ויתפרסמו כתביו:
הנוראים
והפחות נוראים.
כי משורר בר-מינן הוא.
ובשמו נחתמו כתביו מטה.

ויריעו כל טרופיי הגדות האמת
"היידד למשורר, היידד!"