שיר אהבה קצר לאנבל

שיר אהבה קצר לך כתבתי;
אנבל.

מיומו הראשון בו ידע מוחי,
מה רך הוא דיוקנך.
נכלאתי שבוי כעובר ברחמך,
משווע לפרוץ אל מפתנך
ולפגוש בך; אנבל.

אוי אנבל בלכתך לא אחפוץ
ובעומקך בליל חורף קריר,
אשמור הגיגייך לפותים
סביב צווארי הנאנק
לאהבת רוחך; אנבל.