עלומים

דבריי אלו היו לאותו אדם שלא
מוכן לשים תקוותיו בסלסלת
העלומים.

טוב לו לאומן לחפש את אדרת עבודתו
בעבודתם של העלומים והחבואים מבין היוצרים.
אותם עלומים שרוחו יצאה לרחשי ליבם
שנשפכו והתגלו לכמוסים, לנסתרים.

במפתן תהילת ההמון לא דרכו;
ואתה - הרחק ליבך מכובשי הפסגות,
כי רחשי ליבם, שייכים לעבר, שפרוץ הוא להמון.

אם בקולו של הוזה יטה אוזנו,
אומר זאת, ולא אוסיף.