בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום שלישי, 12 במאי 2009

לחיות ככה

לעיתים אחלום לחיות באותה צורה
שחיו אנשים אחרים בתקופות אחרות,
רחוקים ממני שנות נצח וכל כך
קרובים למיטתי ברגעים שהשמש
עולה; ולא אכתוב שזהו "יום יפה",
רק מפני שלא ירד גשם.

לאכול ארוחת ערב במסעדה, לא יוקרתית
במיוחד - אבל פריז. להזמין יין, כמו
שהמינגוויי נהג להזמין ולכתוב על זה
בספר האדום שהודפס מחדש בשנת 2008.

ואז ללכת לעוד מסעדה - להסתכל על אחרים אוכלים.
ואז למסבאה - לשתות משקאות אמריקאים.
ואז לבית בושת זול - לסגור את היום בחוצפה.

השמש בצד השני, ואתה נזכר בארוחת הערב
ואתה לא כותב שזאת הייתה "ארוחה טובה".
מנסה להשתייך לעולם הבודד הזה במלוא
העוצמה כשאתה נשאב לתוכו בעיניים עצומות.
זה יכול להיות נהדר, לחיות ככה.

ואז, ברגעי בדידות נשגבים, כשאתה משאיר את החברים
שהיו כל כך מכונסים בתוכך בשעות האחרונות מאחור;
אתה מגיע למלון ומגלה שהשוער ישן.

תמיד אחלום לחיות באותה צורה
שחיו אנשים אחרים בתקופות אחרות,
רחוקים ממני שנות נצח וכל כך
קרובים למיטתי ברגעים שהשמש
עולה; ולא אכתוב שזהו "יום יפה",
רק מפני שלא ירד גשם!

אין תגובות: