וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, בְּאֶרֶץ מוֹאָב--עַל-פִּי יְהוָה
– דברים ל"ד, פסוק ה'
– דברים ל"ד, פסוק ה'
א.
הַמּוֹשֶׁה אֶת עַמּוֹ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.
נָסִיךְ נְהַר מִצְרַיִם.
הַתּוֹחֵב אֶת עַצְמוֹ מֵחֵרוּת לְעַבְדוּת.
נָסִיךְ מִדְבָּר מוֹאָב.
ב.
הוּא נִקְבַּר עַכְשָׁו, לְאַחַר גֵּרוּי,
בְּמוֹאָב, וְטוֹב לוֹ שָׁם בְּהָרִים,
מִחוּץ לָאָרֶץ שֶׁהֻבְטְחָה בְּעָבָר
כְּמַעֲשֶׂה פּוֹחֲזוֹת אוֹ קֻנְדָּסוּת.
וְהוּא מַבִּיט מֵהַרוֹ הַנִּשָּׂא
מִמּוֹאָב, מִתְאַבֵּל עַל זְמַנּוֹ הַנִּשְׁמָד,
עַל מוֹתוֹ בְּצֵל אֱלֹהָיו, עַל
כָּל הָאָמוּר לָבוֹא בְּעִקְבוֹתָיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה