יום רביעי, 4 באוגוסט 2010

בכי התינוק

כִּיבָבַת הָרַךְ הַנּוֹלָד עֵת הֵרָקְמוּתוֹ,
בּוֹכֶה אֲנִי עֵת הַמּוּאָר מִתְחַלֵּף בַּחֲשׁוּךְ.
כִּי הַכָּל עוֹד יָבוֹא לְתֻמּוֹ כְּפִי שֶׁנִּבְרָא תְּחִלָּה.
וּבְאֶמְצַע כָּל זֶה אֵין אֶפְשָׁר לְהָבִין
אֶת מַשְׁמָעוּת הַפְּתִיחָה וְהַסְּגִירָה.
רַק אַתָּה בִּגְדֻלָּתְךָ, וְהָרַךְ הַנּוֹלָד, שָׁטִים
בַּדּוֹבְרָה הַנְּכוֹנָה כְּשֶׁלְּעֵינֵיכֶם רְטִיַּת
זָהָב שֶׁל מַעֲמִידֵי הַפָּנִים שֶׁמֵּתוּ כָּאן בְּעָבָר,
שָׁנִים רַבּוֹת לִפְנֵיכֶם.

בִּמְרוּצַת הַשָּׁנִים כְּשֶׁהַפִּסְגָּה תִּתְגַּלֶה כְּמַהֲתַלָּה,
יוֹפִיעוּ רוּחוֹת הֶעָבָר עִם רְטִיָּה, מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה
לְהַעְתָּקָה.

אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג