יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

תלות האדם בעידן ההתפתחות

אָכֵן. טוֹב לָהֶם לִרְצוֹת לְהַאֲמִין בַּזֶּה.
לְעִתִּים זֶה לֹא נִרְאֶה עַל פְּנֵיהֶם. חָשׁוּב לָהֶם לִרְצוֹת לְהַאֲמִין בַּזֶּה.
כַּמּוּבָן, חָשׁוּב זֶה לָהֶם מֵהַפָּן שֶׁל אַהֲבָה עַצְמִית,
יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַפָּן הָעַמְלָנִי הַמִּתְאַוֶּה. הֵם זְקוּקִים לְזֶה.
לָכֵן, הֵם גַּם נִּמְלָטִים מִפֹּה בַּזֶּה אַחַר זֶה, מֻקָּפִים
בְּשׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ הַקַּנָּאִים, שֶׁאֻמְּנוּ בִּמְסִירוּת בִּמְיֻחָד
בִּשְׁבִיל אוֹתָם רְגָעִים יוֹקְדִים שֶׁל נְטִירָה. יִמְצְאוּ בָּהּ נֶחָמָה.
לָכֵן, הֵם גַּם נִּמְלָטִים מִפֹּה בַּזֶּה אַחַר זֶה בָּאֳנִיּוֹת מַשָּׂא כְּבֵדוֹת,
הֵם חוֹשְׁשִׁים בְּלִבָּם לִשְׁמֹט אֶת זֶה. הֵם לוֹפְתִים אֶת זֶה
וְאָז מֵתִים. פְּטוּרִים מֵהָרָצוֹן הָזָה לְהַאֲמִין שֶׁזּה הוּא זֶה.
עַכְשָׁו, נַסּוּ לָקַחַת לָהֶם אֶת זֶה.

אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג