החלום האחרון בהחלט

מִזְּמַן, בְּיַלְדוּתִי, בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי הַסָּמוּךְ כָּל-כָּךְ לְבֵיתִי,
שֹׁבֶל אָרֹךְ שֶׁל דַּרְדַּקִּים מַעֲרִיצִים הִשְׂתָּרֵךְ לְפָנַי בְּחִכָּיוֹן לְמַעֲנָק יָדִי.
הֵם עָמְדוּ עִם דַּפֵּיהֶם הָרֵיקִים. דְּרוּכִים כְּחַיָּלִים הַמְּצַפִּים
לִטְעִינָה מֵחָדָשׁ שֶׁל נִשְׁקָם הַמְּיֻתָּם. לַחֲלוֹם הָאַחֲרוֹן בְּהֶחְלֵט.
הַיּוֹם, בְּבַגְרוּתִי, אֵין עוֹד שֹׁבֶל הַמִּשְׂתָּרֵךְ לְפָנַי וּמְצַפֶּה לְמוֹצָא יָדִי,
כְּמוֹ שֶׁאֵין הַשַּׁלֶּכֶת מְצַפָּה לְבוֹא הָאָבִיב וְהֶעָשָׁן לְאֵשׁ הַמְּדוּרָה.
הֶעָשָׁן כְּהֶרְגֵּלוֹ מִתַּמֵּר אֶל מְרֻמִּים, מַבִּיט מַטָּה עַל לֶהָבוֹת הַתַּבְעֵרָה
מַצִּיתוֹת בְּשִׁיטָתִיּוּת מְסוּרָה אֶת גִּזְעִי הָעֵץ הַנֶּאֱכָלִים עִם חֲלוֹף הָעוֹנוֹת.
גַּם הַסַּהַר אֶת שְׂפָתִי אֵינוֹ מֵבִין. שְׂפָתִי הַמְּבַקֶּשֶׁת פֶּסֶק זְמַן קָצָר,
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לֶאֱגֹר כְּאֵב טוֹב לָהֶמְשֵׁךְ שֶׁיָּבוֹא וְיָבוֹא וְיָבוֹא.