יום שישי, 3 בספטמבר 2010

סוף נובמבר

כְּשֶׁאֲנִי שָׁר שִׁירִים, אַתְּ שָׁרָה יַחַד אִתִּי
וּמְתַקֶּנֶת אֶת זִיּוּפַי בְּקוֹלֵךְ הַכָּלוּל בַּהֲדָרוֹ.

כְּשֶׁזֶּרֶם הַמַּיִם מְקָרֵב אוֹתָךְ לְחֵיקִי, אַתְּ
מְצַפָּה לְבוֹא הַנָּסִיךְ מִסֵּפֶר אַגָּדָה יָשָׁן
וּמַבְרִישָׁה אֶת שְׂעָרִי הָאָרֹךְ לְעֵת עֶרֶב.

כְּשֶׁאֲנִי צָד בַּלֵּילוֹת, אַתְּ צָדָה יַחַד אִתִּי
וּמַבְרִיחָה אֶת הָאַיָּל הַתָּווּי בְּקַוֵּי נִשְׁקִי.

כְּשֶׁסּוֹף נוֹבֶמְבֶּר מַרְאֶה דַּרְכֵּךְ אֵלַי, אַתְּ
מַרְכִּיבָה שִׁיר עַל אַהֲבַת נְעוּרִים טוֹבָה
וּמְגַלָּה לִי, בְּסוֹד, שֶׁבָּחוּץ יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם.

אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג