יום חמישי, 20 בספטמבר 2018

יוסף חיים ברנר

א. חקלאי
רוּחִי כָּעֵת הִיא כְּמוֹ גּוּפוֹ שֶׁל בְּרֶנֶר
שֶׁהִגִּיעַ אַרְצָה וְרָצָה לִהְיוֹת חַקְלַאי
וְגוּפוֹ סֵרֵב לְקַבֵּל אֶת הַדִּין וְרוּחוֹ אַף יוֹתֵר.


מִלְחַמְתִּי אֶפְשָׁרִית בְּרֶגַע הַהַפְרָדָה
בֵּין הַתַּחֲנוֹת לְבֵין הָרוּחַ. אוֹי לָהּ לָרוּחַ לָנוּחַ
הִיא כָּעֵת גּוּף אַחֵר, סַרְבָן כָּל הַסֵּרוּבִים.


הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת. אַךְ הַגּוּף אֵינוֹ נוֹשֵׁב. הוּא
מְהַרְהֵר בְּיִעוּדוֹ, וַאֲנִי מְהַרְהֵר גַּם כֵּן,
אַךְ הָרוּחַ אֵינָהּ מְהַרְהֶרֶת. אֵינָהּ מְמַהֶרֶת.


עוֹמֶדֶת בַּצַּד, סְתוּרָה, מְפִיקָה פְּנִינֵי קֶדֶם.


ב. מים במים
תְּנוּבַת הַמִּלִּים הִיא כְּמוֹ גּוּפוֹ הַמְּרֻטָּשׁ שֶׁל בְּרֶנֶר
דַּם הוּא חַיִּים כְּשֶׁהוּא זוֹרֵם כָּלוּא בָּעוֹרְקִים
וּמָוֶת כְּשֶׁהוּא זוֹרֵם חָפְשִׁי בָּרְחוֹבוֹת
כָּךְ הֵן הַמִּלִּים

מוֹסִיפוֹת מַיִם אֶל מַיִם בְּמַיִם וְהַטַּעַם אֵינוֹ מַיִם.

אין תגובות:

קוראים

שכנים



ארכיון הבלוג