א.
עָדִיף לָמוּת בִּנְשִׁיקָה טוֹבָה עַל הַמֵּצַח. כְּצַדִּיקִים.
הַלֵּב אֵינוֹ מֵאֲשֶׁר דְּרָכִים אֲחֵרוֹת. דַּי לוֹ.
מִסְּבִיבִי רוּחוֹת רְפָאִים בָּלִים וַעֲיֵפִים, שׁוֹרְקִים
וּמִתְיַשְּׁבִים לְצִדִּי, מְבַקְּשִׁים שֶׁאֶחֱזֹר
לָלוּן בְּבַיִת רֵיק חַלּוֹנוֹתָיו אֲטוּמִים וְדַלְתּוֹ פְּעוּרָה;
לְשׂוֹחֵחַ עִם דְּמֻיּוֹת שְׁקוּפוֹת מִן הֶעָבָר הַקָּרוֹב;
לָשֶׁבֶת עַל נַדְנֵדָה שֶׁנִּתְּשָׁה עוֹד בִּתְחִלַּת
שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים וּלְהַקְשִׁיב לַשֶּׁקֶט שֶׁל פַּעַם
שֶׁדּוֹעֵךְ לוֹ לַחֲדָרִים הַפָּחוֹת חֲשׁוּבִים
שֶׁבָּחַיִּים, זֶה כָּל מָה שֶׁרוּחוֹת הָרְפָאִים מְבַקְּשִׁים.
ב.
מַעֲבָר דִּירָה זֶה מָוֶת קָטָן, בִּזְעֵיר אַנְפִּין.
דְּעוּ לָכֶם,
אֵינֶנּוּ מִתְגוֹרְרִים פֶּה. סַכָּנַת הַכְחָדָה מַתְמֶדֶת
מְרַחֶפֶת מֵעַל רֹאשֵׁנוּ.
שַׁאֲלוּ אֶת סָבָתִי מְנוּחָתָהּ עֵדֶן.
מֻחְלָפִים תָּדִיר בְּזָרִים הַמִּתְגוֹרְרִים וּמֵתִים וּמֻחְלָפִים
תָּדִיר בְּזָרִים הַמִּתְגוֹרְרִים, כּוֹתְבִים שִׁירֵי נֹהַּ,
וּמֵתִים.