בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום רביעי, 22 בינואר 2014

סבי לא

"וביתי אחר, אחר"
זלדה
סָבִי לֹא שָׂרַד אֶת הַבְּעֵרָה
נוֹלַד בְּאוֹתָם יָמִים
יְלוּד בַּיִת אַחֵר.
אָבִי לְעֻמַּת זֹאת יוֹדֵעַ מַכְאוֹבִים
וְכָל יוֹם מִשְׁתַּחְרֵר.
אֲנִי בּוֹקֵעַ מִבֶּטֶן סָבִי מֹשֶׁה וְאָבִי יַעֲקֹב
אֶל תּוֹךְ מַחְלֶקֶת אֲבֵדוֹת
מְבַקֵּשׁ חֶרֶשׁ אֲבָרִים פְּנִימִיִּים
עֵינַיִם דָּם עֲצָמוֹת
בַּעַל אֲבֵדָה בִּסְבַךְ עָצִים
עוֹנֶה הִנְנִי
נוֹעֵל נַעֲלִי עַל רַגְלִי הַיְּחֵפָה
מְדַלֵּג חֲזָרָה בֵּינוֹת שִׁבְרֵי בָּתִים
כּוּרְדִּיסְטָן, מִצְרַיִם, בֵּית אֵל,
מוֹחֵק מֵחָדָשׁ כְּעוֹנָה שֶׁחָלְפָה

תָּבוֹא בְּשֵׁם זֵהֶה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.

2
בְּנִי בָּעוֹלָם בַּחֲלוֹמוֹת
בּוֹכֵה בָּהוּל בִּשְׁנָתוֹ
בּוֹרֵא בָּתִים בְּמִלָּתוֹ
צוֹפֵן צִפּוֹרִים צְחוֹרוֹת
בְּחֻבּוֹ.

יום שלישי, 7 בינואר 2014

צְמוּד

א.
כְּמוֹ שֶׁבַּיִת צְמוּד קַרְקַע
רַק צָמוּד לַקַּרְקַע וְלֹא שָׁלוּב בְּתוֹכוֹ
כָּךְ הֵם הָעֵצִים
צְמוּדֵי אֲדָמָה וְלֹא טְבוּעִים בָּהּ
נִתָּן לַעֲקֹר שָׁרָשִׁים
לִנְטֹעַ בְּמָקוֹם אַחֵר
לְמַלֵּא אֶת נוֹף הַמִּדְבָּר בְּצֶבַע
וְהָאָדָם
גְּשָׁרִים חוֹצִים אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

ב.
רְחוֹקָה הִיא הַקִּרְבָה הַזֹּאת מִכָּאן.
בְּעִיר הֻלַּדְתִּי צוֹמְחִים מְלוֹנוֹת אוֹרְחִים
בַּתֵּי נוֹי שֶׁתְּרִיסֵיהֶם תָּמִיד מוּגָפִים
אֲנִי גַּנָּן מְקוֹמִי שֶׁעָמֵל עַל הָאָבְדָן.

יום שישי, 3 בינואר 2014

אבן השתייה

כי החכם עיניו בראשו, אך לא המשורר. עיני המשורר
הן בעורפו
עמוס עוז, "אותו הים"
וְזוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. רָזָה. אֶל
מִטָּתִי אַתְּ מַגִּיעָה
חַיִּים מְעַטִּים
מִיתָה אֲ רֻ כָּ ה.

לֹא יָכֹלְתִּי לִכְתֹב זֹאת אַחֶרֶת.
אֵין בִּי אֶמְצָעִים.
כְּמוֹ נוֹגֵע וְהִיא מִצְטַנֶּפֶת. בְּמִטָּתִי
שׁוֹכֶבֶת מַמְתִּינָה מְזֻמָּנָה.

אֲנִי עֵץ שֶׁנִּטַּע סָמוּךְ לְאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.
מַכֶּה שָׁרָשִׁים, פּוֹרֵחַ בְּצַד.
לֹא מְלַטֵּף, לֹא נוֹגֵעַ בְּיַד
אַחֶרֶת, מָתְנֶיהָ הָיִיתִי לוֹפֵת, נוֹשֵׁק,

גּוֹרָל אוֹמְרִים פְּתָאִים.

יֵשׁ לִקְרֹא לַחוֹטֵב, שֶׁיַּעֲלֶה וְיִכְרֹת, שֶׁיְּקָרְבֵנִי אֶל זוֹ
בְּמִטָּתָהּ. כָּךְ סְתָם. לְרֶגַע קָט, בְּסוֹפִי
זוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.

יום חמישי, 2 בינואר 2014

בשעות הבוקר אדם

בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר אָדָם מִתְגַּבֵּר עַל מַעֲשָׂיו
אֲזִיקֵי הַדֶּרֶךְ בְּקַרְסֻלָּיו אֵינָם מַכְנִיעִים
הָלַךְ לוֹ אַבְרָהָם לְאַרְצוֹ וְכָעֵת הוּא שָׁב

עֲלֵי הָעֵצִים מְעִידִים לְטוֹבַת הַסְּתָו
הוּא מְנֻתָּק כְּבַיִת צְמוּדְקַרְקַע מֵאֲנָשִׁים
יִצְחַק וְרִבְקָה נִפְגָּשִׁים מִתְגָּרְשִׁים עַכְשָׁו

גֶּשֶׁם מְצַוֶּה לִצְעֹד תָּמִיד בִּשְׁבִילָיו
עֵינָיו עוֹדָן כְּלוּאוֹת בְּמִתְקַן מַעֲשִׂים
יַעֲקֹב אֵינוֹ רוֹצָה בְּכוֹרָה וְעַתָּה אָנוּ עֵשָׂו

רוּחַ יָם עֲלוּמָה מַחְרִיבָה כְּדָף שֶׁנִּכְתַּב
חַף מִשֶּׁפַע יוֹשֵׁב כְּאָשֵׁם רָכוּן בַּגְּבָהִים
אִם לֹא הָיִיתִי מֹשֶׁה עַתָּה הָיִיתִי מוֹאָב

בְּכִי עוֹלָל בָּעֲרִיסָה כְּהַמְטָרָה שֶׁל עָב
אָצוּר בֵּין יָדָיו וְרַגְלָיו מְבַקֵּשׁ לוֹ עֳגָנִים
"אֱלֹהִים אֱלֹהִים!" עַבְדּוֹ גּוֹזֵר בְּשָׁמָיו

בִּטְרֶנִינְג וָרֹד עַלְמָה יוֹצֵאת לִרְחוֹב מוּעָב
אָנָה תֵּלֵךְ זֹאת יֵדְעוּ מְחַזְּרֵי הָעִנּוּגִים
מַגִּיעָה כְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה עִם לֶחֶם וְחָלָב
אִם לֹא הָיִיתִי מֹשֶׁה עַבְדָּהּ הָיִיתִי עַכְשָׁו