לסבתי הפטורה
ט' בתמוז תשס"ט
היכן הייתם יושבי ההר ההוא.ט' בתמוז תשס"ט
מדשאות חרוכות בקתות עבותות;
יתומים ממעצביהם מקדמת-דנא.
שלשות שלשות סרקנו בינות אדמות
הצער והמדון, וסלעי הצהילה וההתרצות - אך זכרם החריש דומם.
והבריות הללו שנעמדו דום
פניהם ידעו וגביהם נבערו
היכן הייתם יושבי ההר.
בירדנו מטה מטה - נביט מעלה אל
עבר ההר, שלשות שלשות;
ואשאל בתוגה חלושה:
האם עשיתי די.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה