פרחים

*
פרחים, מלבבים במלוא הצבעים הגוונים.
לשריקת הרוח, מתנוססים וזורים אושר
בעיירת תלאובות צחיחה בתוגת חגה.
על אוב-דבר ושד החבלה גברו, קיצו תבעו – וקיבלו.

ואף שהנני מדֵלְטוֹנִיּזֵם סובל, ראיתם.
בבוסתניי נוי, בשטחים הפתוחים ובמדרכה
בדרך לאותה עיירה מוכת איימה,
הפיצו את בשורם, שליטף נשמת
תושביי העיירה - ניחמם, רוממם ופֵאָרַם.

*
על צידם, על הגולל שם נחו, חרוכים לזרועות המאור הגדול.
מייחלים להפצת האושר הידועה שנאטמה בסלעי הדממה
הכבדה שנפסקה לקול נהי מחושיי בריות הנזעקות מעלה-מעלה,
ודנות אותם לשאול ייסורי-עד.