בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

זמן יקר


אֲנִי מְבַזְבֵּז פֹּה זְמַן יָקָר
מִדַּי
לַחֲשֹׁב לִרְשֹׁם
לִמְחֹק לְתַקֵּן וְלִרְשֹׁם
וְאָז לְנַקֵּד בְּדִיּוּק רַב
וְאָז לֶאֱטֹם
בְּחֹמֶר בִּנְיָן עָמִיד
בִּפְנֵי קֹר וּגְשָׁמִים

טוֹב לָמוּת בָּחוּג לְמִנְהָל עֲסָקִים.

יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

גרייס בי.


בִּבְּרוּקְלִין, נְיוּ יוֹרְק, הִכַּרְתִּיהָ. שְׁמָהּ הָיָה גְּרֶיְיס בִּי
אֵשֶׁת הַחֲסָדִים שֶׁעָשְׂתָה מוֹפְתִים עִם מִכְחוֹל
וּשְׁפוֹפֶרֶת. אֶת תַּבְנִית מַכְאוֹבֶיהָ הַתְּלוּיִים
עַל קִירוֹת הָאָטֶלְיֶה שֶׁלָּהּ זוֹכֵר אֲנִי בִּמְצֹעָף, מִבַּעַד לִנְשִׂיאִים,
אֵךְ אֶת רַגְלָיהָ הַחֲשׂוּפוֹת בְּאוֹר נָקִי,
שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּהוֹד כְּשֶׁשִּׂכְּלָתָן לְעֵינַי הַדּוֹמְעוֹת חֶמְדַּת אֶרוֹס,
זוֹכֵר אֲנִי כְּסוֹמֶא הַיּוֹצֵק בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת תְּמוּנַת
הַגֶּשֶׁם הָאַחֲרוֹן עַל פְּנְי הָאֲדָמָה.

אָז תֹּאמְרִי לִי גְּרֶיְיס בִּי, הַאִם הִבְחַנְתְּ בְּצַיָּר הַגֶּשֶׁם הָאַחֲרוֹן
עַל יַד מִשְׁכָּבֵךְ? תֹּאמְרִי לִי גְּרֶיְיס בִּי. תֹּאמְרִי בְּבַקָּשָׁה!

יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

בנשיקה


א.
עָדִיף לָמוּת בִּנְשִׁיקָה טוֹבָה עַל הַמֵּצַח. כְּצַדִּיקִים.
הַלֵּב אֵינוֹ מֵאֲשֶׁר דְּרָכִים אֲחֵרוֹת. דַּי לוֹ.
מִסְּבִיבִי רוּחוֹת רְפָאִים בָּלִים וַעֲיֵפִים, שׁוֹרְקִים
וּמִתְיַשְּׁבִים לְצִדִּי, מְבַקְּשִׁים שֶׁאֶחֱזֹר
לָלוּן בְּבַיִת רֵיק חַלּוֹנוֹתָיו אֲטוּמִים וְדַלְתּוֹ פְּעוּרָה;
לְשׂוֹחֵחַ עִם דְּמֻיּוֹת שְׁקוּפוֹת מִן הֶעָבָר הַקָּרוֹב;
לָשֶׁבֶת עַל נַדְנֵדָה שֶׁנִּתְּשָׁה עוֹד בִּתְחִלַּת
שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים וּלְהַקְשִׁיב לַשֶּׁקֶט שֶׁל פַּעַם
שֶׁדּוֹעֵךְ לוֹ לַחֲדָרִים הַפָּחוֹת חֲשׁוּבִים
שֶׁבָּחַיִּים, זֶה כָּל מָה שֶׁרוּחוֹת הָרְפָאִים מְבַקְּשִׁים.

ב.
מַעֲבָר דִּירָה זֶה מָוֶת קָטָן, בִּזְעֵיר אַנְפִּין.
דְּעוּ לָכֶם,
אֵינֶנּוּ מִתְגוֹרְרִים פֶּה. סַכָּנַת הַכְחָדָה מַתְמֶדֶת
מְרַחֶפֶת מֵעַל רֹאשֵׁנוּ.
שַׁאֲלוּ אֶת סָבָתִי מְנוּחָתָהּ עֵדֶן.
מֻחְלָפִים תָּדִיר בְּזָרִים הַמִּתְגוֹרְרִים וּמֵתִים וּמֻחְלָפִים
תָּדִיר בְּזָרִים הַמִּתְגוֹרְרִים, כּוֹתְבִים שִׁירֵי נֹהַּ,
וּמֵתִים.

יום רביעי, 15 בדצמבר 2010

הנחמה

בָּרְחוֹבוֹת גִּשְׁמֵי זַעַף וְהַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת צוֹנְחוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס.
הַשֶּׁמֶשׁ מִסְתַּתֶּרֶת סָמוּךְ לַשָּׁעָה חָמֵשׁ בַּצָּהֳרַיִם.
אוֹרוֹת נִּדְלָקִים בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל הַסְּפוּנִים עָמֹק בְּעוֹלָמָם
הַקָּטָן וְהַנִּסְתָּר מֵעוֹלָמָם הַקָּטָן שֶׁל אֲחֵרִים. דִּכְדֹּכֶת חוֹלֶפֶת.
אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לִשְׂחֹק, אַךְ אֵינִי מַצְלִיחַ וּמוּבָס,
וְגַם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אֵין סִבָּה
מַסְפִּיק טוֹבָה, וְהַנֶּחָמָה תָּמִיד מַגִּיעָה בְּצוּרָתָהּ הַחֲדָשָׁה.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

הוּא לא (היער)


הוּא לֹא רוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶל הַיַּעַר, חָשׁוּךְ שָׁם וְקַר.
בְּאוֹתוֹ יוֹם, הוּא הֵבִין שֶׁהוּא חַיָּב לְהִכָּנֵס לְאוֹתוֹ הַיַּעַר.
הוּא נִכְנַס אֶל הַיַּעַר וְיָצָא מִמֶּנּוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הוּא נִכְנַס אֶל הַיַּעַר וְיָצָא מִמֶּנּוּ.
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא נִכְנַס אֶל הַיַּעַר וְיָצָא מִמֶּנּוּ.
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הוּא נִכְנַס אֶל הַיַּעַר וְיָצָא מִמֶּנּוּ.
בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי הִשְׂכִּיל שֶׁאוֹהֵב הוּא לְהִכָּנֵס
אֶל הַיַּעַר וְלָצֵאת מִמֶּנּוּ כְּמוֹ בְּכָל יוֹם, אָז הוּא נִכְנַס אֶל הַיַּעַר וְיָצָא מִמֶּנּוּ.
בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הוּא נִשְׁאַר לְבַד בַּבִּקְתָּה וְנִזְכַּר בָּהַתְחָלָה,
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הוּא מֵת מִמַּחֲלָה קָשָׁה.

יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

חופשה קצרה בכנרת

סִירוֹת וְקָיָאקִים סְדוּקִים עַל חוֹף חָרֵב שֶׁנַּעֲשָׂה
לַח וּבֻצִּי כְּכָל שֶׁמִּתְקָרְבִים לְקַו הַמַּיִם.
אֲנִי מִתְהַלֵּךְ יָחֵף עַל קַרְקָעִית הֶעָבָר. הָאֲבָנִים חֲלָקוֹת כְּמַגְלֵשׁוֹת.
יַמַּת כִּנֶּרֶת נְסוֹגָה כִּבְּרִיגָדַת צָבָא מֻשְׁפֶּלֶת וּכְנוּעָה.
עוֹד יָמִים כָּאֵלֶּה וְנוּכַל לְתַקְשֵׁר בִּצְעָקוֹת
שֶׁל כְּאֵב וְדֶמַע עִם הַגָּדָה הַמַּקְבִּילָה,
נֹאמַר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיִינוּ מְעִיזִים לוֹמַר
אִלּוּ הַכִּנֶּרֶת לֹא הָיְתָה מִתְכַּנֶּסֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ,
כְּמִתְבַּיֶּשֶׁת בְּמַעֲשֶׂיהָ הָאַחֲרוֹנִים.

אֲנִי הוֹלֵךְ יָחֵף וּמִזְדַּקֵּן. הַנְּכָדִים הוֹלְכִים וְנַעֲשִׂים
רַעֲנַנִּים וְסַקְרָנִים. אֵינִי מְסֻגָּל לְשַׁקֵּר, יָדַעְתִּי,
אַךְ כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ הַסַּקְרָנִים אֵאָלֵץ לְטַפְלֵל,
כְּפּוֹלִיטִיקַאי עָרוּם אֹמַר לְבַסּוֹף אֶת כָּל מַה שֶׁלֹּא רָצִיתִי שֶׁיִּקְרֶה
וְאָכֵן קָרָה. סִלְחוּ לִי בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי הוֹלֵך מִכָּאן.

יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

לעת עתה אתה


לְעֵת עַתָּה מָטוֹס מַמְרִיא;
לְעֵת עַתָּה מָטוֹס נוֹחֵת.
לְעֵת עַתָּה עֲתֶרֶת דַּרְדַּקִּים;
לְעֵת עַתָּה מְנֻוָּנִים.
לְעֵת עַתָּה שֶׁמֶשׁ וַעֲנָנִים;
לְעֵת עַתָּה יָרֵחַ וְכוֹכָבִים.
לְעֵת עַתָּה בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת;
לְעֵת עַתָּה עִיֵּי חֳרָבוֹת.

לְעֵת עַתָּה אֲנִי; לְעֵת עַתָּה אֵינִי.
לְעֵת עַתָּה שָׁבוּי; לְעֵת עַתָּה רָפוּי.

לְעֵת עַתָּה אֵינוּת וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה;
לְעֵת עַתָּה אַתָּה.

יום רביעי, 24 בנובמבר 2010

זיוף: זהות קוסמופוליטית


"אני אזרח העולם"
נתן זך, 1948

"אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר שישנה,
התרבות המערב־אירופאית,
ואלה באים מהמערות"
נתן זך, 2010

מְשׁוֹרְרִים וּפִילוֹסוֹפִים אוֹהֲבִים לוֹמַר שֶׁהֵם אֶזְרָחֵי הָעוֹלָם.
אִם כָּךְ, אֲנִי אוֹהֵב לוֹמַר שֶׁאֲנִי אֶזְרָח סוּג בֵּית
שֶׁל פִילוֹסוֹפִים וּמְשׁוֹרְרִים הַטּוֹעֲנִים שֶׁאֵינָם אֶזְרָחֵי הָעוֹלָם.
אֲנִי אֶזְרָח שֶׁל הָגוּת קְטַנָּה הַמְּשֻׁתֶּפֶת לִטְרִילְיוֹנֵי תָּאֵי גּוּפִי:
הָעוֹלָם מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מְקוֹר הִזְדַּהוּת, הוּא קֵן עוֹנָתִי
בּוֹ מְקַנְּנִים אִישׁ וְאִשָּׁה לְעֵת עַתָּה, וּלְעִתִּים מִשְׁתַּעַשְׁעִים
בַּמַּחְשָׁבָה הַנִּיהִילִיסְטִית, שֶׁהִנֵּה הֵם בְּתוֹךְ וּמֵעַל הַכָּל:
שֶׁהֵם הָאֶזְרָחִים הַחֲסוּדִים שֶׁל הָעוֹלָם הַפּוֹלֵט אוֹתָם כְּעָשָׁן
שָחֹר סָמִיךְ מֵאֲרֻבָּה בְּמַחֲנֶה הַכְּלָיָה אַאוּשְׁוִיץ בִּירְקֵנְאַאוּ.

השיר מוקדש בעיקר למשורר/פילוסוף פרופ' נתן זך,
אך לא רק.

יום שני, 22 בנובמבר 2010

עָקָר בָּרוּא

כְּבָר יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שֶׁאֵינִי מַצְלִיחַ לִבְרֹא.
בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי אֱלֹהִים הָיָה זָקוּק לִמְנוּחָה מֵהַבְּרִיאָה,
אֲנִי מַתְחִיל לִבְרֹא בְּדִיּוּק בַּיּוֹם הַזֶּה;
מִשָּׁם הִיא יוֹצֵאת וּמִסְתַּעֶפֶת בְּחָלָל הָאֲוִיר.
אַךְ כְּבָר יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שֶׁאֲנִי עָקָר.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֱלֹהִים הָיָה פְּעַלְתָּן וּבַעַל הֲנִיעָה גְּדוֹלָה,
אֲנִי יוֹצֵא לְחֹרֶשׁ יַם-תִּיכוֹנִי בְּעוֹנַת הַגְּשָׁמִים,
מְחַפֵּשׂ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּדוֹלָה בֵּין הַטִּפּוֹת, מַבִּיט
מַעְלָה וְהֵן מְרַצְּדוֹת בְּעֵינַי וּמְשַׁבְּשׁוֹת
יְכָלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַבּוֹעֶרֶת בְּחָלָל הָאֲוִיר.
אֲנִי מַתְחִיל לְשָׂעֵף בַּיּוֹם הַזֶּה, וּבַיָּמִים הָאֲחֵרִים
אֲנִי בּוֹרֵא אֶת זֶה, מֵחָדָשׁ. הַכָּל מֵחָדָשׁ.
אַךְ כְּבָר יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שֶׁאֲנִי עָקָר.

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

תְּעוּקָה


What kind of place is this? It's beautiful:
Pigeons fly, women fall from the sky!
I'm moving here! – Life is Beautiful, 1997

בְּבַגְרוּת הִתְבָּאֵר הַדָּבָר. אֵינֶנִּי מִיזַנְתְּרוֹפּ כְּלָל וּכְלָל.
בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֵינָם מַזְכִּירִים לִי אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם צוּרָה,
כְּבָר לֹא מְטִילִים בַּלָּהָה. לְהֶפֶךְ.
כְּכָל שֶׁהַתְּעוּקָה גּוֹאָה וְשׁוֹטֶפֶת
וְהַצִּפרִים אֶת דַּרְכָּן עוֹשׂוֹת אֶל הַמַּאֲכֶלֶת,
כִּמְעַט תָּמִיד תּוּכַל לִמְצֹא אָדָם רָחוֹק בְּפִיר הָאֲדָמָה,
מַמָּשׁ לְיָדְךָ, שֶׁיַּעֲלֶה עַל דַּל שְׂפָתָיו "זֶה בְּסַךְ הַכֹּל תְּעוּקָה".
זֶה בְּסַךְ הַכֹּל חַיִּים, הַמַּחְמִּירִים מוֹסִיפִים.

יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

נפלאות התבונה


פַּעַם, בַּתָּנָךְ וּבַתַּלְמוּד, כַּדּוּר הָאָרֶץ הָיָה שָׁטוּחַ
בַּעַל כְּנָפַיִם הֲדוּרוֹת וּקְצָווֹת מְרֻחָקִים
וּבַשָּׁמַיִם שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת
דַּרְכָּם נִכְנָסוֹת הַשְּׁמָשׁוֹת וְיוֹצֵאת מְאִירוֹת וּמַחְשִׁיכוֹת.

בְּעוֹלָם כָּזֶה גַּם אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת.

יום שבת, 13 בנובמבר 2010

הסכסוך היהודי-פלסטיני במבטא ערבי קל


פָּגַשְׁתִּי עֲרְבִי-נוֹצְרִי הַמִּתְגּוֹרֵר סָמוּךְ לְשַׁעַר שְׁכֶם.
בֶּעָבָר הָיָה דַּיָּל בָּרוֹיָאל ג'וֹרְדֶנְיָאן
וּבִקֵּר בְּעֶשְׂרוֹת עָרִים מֶרְכָּזִיּוֹת בָּעוֹלָם. נְיוּ יוֹרְק לְמָשָׁל.
עַתָּה שְׂעָרוֹ אָפֹר והוּא עָסוּק בְּאֲמִירוֹת כְּמוֹ
"קַל לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה; קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת הַשְׁלָמָה"
בְּאַנְגְּלִית מְתֻבֶּלֶת בְּמִבְטָא עֲרְבִי קַל.
הוּא לֹא הִצְבִּיעַ בְּפָנַי עַל אֲשֵׁמִים וּמִי הִתְחִיל אֶת הַכָּל,
רַק הִתְאוֹנֵן עַל הַסֶּבֶל, הַקֹּשִׁי וְהַהֲמֻלָּה
הַלֹּא מֻצְדֶּקֶת, לְדִידוֹ, סְבִיב הָעִנְיָן הַגָּדוֹל וְהַמּוֹרָא:
"בְּנְיוּ יוֹרְק הַמַּצָּב הָיָה קָשֶׁה יוֹתֵר" אָמַר בְּמִבְטָא, וְלָבֶטַח הִתְכַּוֵּן
לִתְקוּפַת טְרוֹם כְּהֻנַּת רוּדוֹלְף ג'וּלְיָאנִי.

"כַּמָּה יָפָה הַזְּרִיחָה מִמִּזְרָח לְהַר-הַבַּיִת"
אָמַר, בְּאַנְגְּלִית מְתֻבֶּלֶת בְּמִבְטָא עֲרְבִי קַל,
וַאֲנִי הִסְכַּמְתִּי וְלָבֶטַח הִתְכַּוַּנְתִּי לַתְּקוּפָה הָעַרְמוּמִית
הַמִּתְבּוֹשֶׁשֶׁת לַעֲלוֹת עַל הָאַלְמֵימָר הַקָּדוֹשׁ.

יום שישי, 12 בנובמבר 2010

אשתי החמישית


אִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה אִשָּׁה נָאוָה וַחֲטוּבָה.
אִשְׁתִּי הַשְּׁנִיָּה תַּבִּיט בַּמַּרְאָה וּתְנַסֶּה
לְהִדַּמּוֹת לְקוֹדַמְתָּהּ.
אִשְׁתִּי הַשְּׁלִישִׁית תַּעֲלֶה אֶת תְּמוּנַת הָרִאשׁוֹנָה
וְהַשְּׁנִיָּה בְּאֵשׁ הַלֶּהָבָה, וּתְבַקֵּשׁ יָפֶה
שֶׁאֶשְׁכְּחֵן כְּפִי שֶׁנִּשְׁכְּחָה יַבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה לִפְנֵי אֶלֶף
שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע.                     
אִשְׁתִּי הָרְבִיעִית תִּהְיֶה מְמֻשְׁמַעַת וְקַלָּה,
הִיא תַּעֲסֹק בְּאִסּוּף חֹמֶר אַרְכִיּוֹן עַל הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה
וְהַשְּׁלִישִׁית, וְתִשְׁכַּח לְרֶגַע שֶׁהִיא, הָיְתָה,
אִשְׁתִּי הָרְבִיעִית.

יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

הנצחה


אֲנִי דּוֹר שֵׁנִי בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.
עִם הַסֶּבֶל הַהִיסְטוֹרִי שֶׁלִּי מִישֶׁהוּ אַחֵר כְּבָר הִתְמוֹדֵד.
אֵינִי יָכֹל לְהִתְלוֹנֵן בִּפְנֵיכֶם אַבִּירֵי הַתְּשׁוּעָה,
טוֹבֵי בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֲדָמָה.
מֶלַח הָאָרֶץ וְסֻכָּר הַמְּדִינָה.
אִם אֶקַּח לָכֶם אֶת הַנְּתִינָה, בְּשַׁבְרִיר שֶׁל כְּתִיבָה,
לֹא יִשָּׁאֵר מִכֶּם דָּבָר. עֵירֹמִים תִּהְיוּ.
אֲנִי דּוֹר שֵׁנִי בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.
וְאִם תִּקְּחוּ לִי אֶת הַהַנְצָחָה לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנִּי דָּבָר,
לֹא קֶבֶר וְלֹא אֵפֶר.

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

צחקוק האבות (פרשת לך לך)


כְּשֶׁאַבְרָם וְשָׂרַי יָרְדוּ מִצְרַיְמָה מִפְּנֵי הָרָעָב,
וְלֹא בִּפְקֻדַּת הַמְּצַוֶּה,
סֵרְבָה שָׂרַי בְּכָל תֹּקֶף לְבַקָּשַׁת אַבְרָם אִישָׁהּ
לְהַעֲמִיד פְּנֵי אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה.

כָּךְ בְּדִיּוּק אָמְרָה שָׁרַי:
"כְּשֶׁאֶהְיֶה אֲחוֹתְךָ הַקְּטַנָּה יִקְּחוּנִי לְאַרְמוֹנוֹ
שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְשָׁם אֶפְגֹּשׁ אִשָּׁה מִצְרִית,
אִשָּׁה יְפַת-תֹּאַר, שֶׁעִם הַזְּמַן וְיִתְגַּלֶּה הַשֶּׁקֶר
אָבִיא אוֹתָהּ שֶׁתִּהְיֶה לְךָ לְאִשָּׁה, מִמֶּנָּה יַפְרֶה וְיַרְבֶּה זַרְעֲךָ בָּאָרֶץ,
וּמַה עָלַי יִהְיֶה אַבְרָם? מַה עָלַי יִהְיֶה?"

וְכָךְ בְּדִיּוּק עָנָה אַבְרָם:
"שִׁפְחָתֵךְ תִּהְיֶה בְּיָדֵךְ, וְאַתְּ תַּעֲשִׂי לָהּ אֶת
הָרַע וְהַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ. וּכְשֶׁנַּזְקִין וּנְבַלֶּה יִפְתַּח אֱלֹהִים אֶת רַחֲמֵךְ
וַאֲנִי אֶצְחַק וְאֶצְחַק, וְאַתְּ בְּתֻמֵּךְ וְיָפְיֵךְ
תְּצַחְקְקִי רַק בַּסִּדְרָה הַבָּאָה וְתַכְחִישִׁי נִמְרָצוֹת,
עַל זֶה עוֹד יִכְתְּבוּ, שָׁרַי אֲהוּבָתִי, אֶת צִחְקוּק הָאָבוֹת"

יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

שכחון בשישים מילים ספורות היטב


לֹא יָרַד גֶּשֶׁם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בַּכִּכָּר
וְגָם לֹא שֶׁלֶג וּבָרָד.
חֵילוֹת פָּרָשִׁים לֹא הִקִּיפוּ אֶת הָאֵזוֹר
בְּמַטָּרָה מְשֻׁתֶּפֶת אַחַת.
הֲמוֹן אָדָם לֹא הִבִּיט לַיֵּאוּשׁ בָּעֵינַיִם וְנִכְנַע.
נוֹטְרִים מְזֻיָּנִים לֹא עָמְדוּ
כַּיָּאוּת עַל מִשְׁמָרָם.
לֹא יָרַד גֶּשֶׁם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בַּכִּכָּר
וְגָם לֹא שֶׁלֶג וּבָרָד.
וְהַמִּדְרָכָה לֹא נוֹתְרָה נְקִיָּה מִדָּם אָדָם
שֶׁהָרְבִיב הַמִּתְיַפֵּחַ, שֶׁיָּרַד לְמָחֳרָת,
לֹא יָסִיר וְיִגְאַל, כְּדֵי שֶׁלֹּא נֹאמַר "נִשְׁכָּח".

יום שני, 1 בנובמבר 2010

המשובה הגרמנית


בַּמּוֹשָׁבָה הַגֶּרְמָנִית בִּיְרוּשָׁלַיִם לֹא
תִּשְׁמַע עִבְרִית וְלֹא גֶּרְמָנִית,
מִדֵּי פַּעַם תִּשְׁמַע צָרְפָתִית וְהַרְבֵּה
מְאֹד אַנְגְּלִית
בַּמּוֹשָׁבָה הַגֶּרְמָנִית

עַכְשָׁו, לְאַחַר סֶרֶט שׁוֹאָה, אָנוּ מִתְהַלְּכִים
בִּרְחוֹבוֹת הַמּוֹשָׁבָה הַגֶּרְמָנִית אֶל הַפִּיצֶרִיָּה
הָאִיטַלְקִית שֶׁבְּדִיּוּק נִפְתְּחָה בְּפִנַּת
רְחוֹב הוֹמֶה.

יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

מפריחי הפרפרים


אֵינִי אוֹהֵב אֶת
הַבְּעָלִים הַבִּלְעָדִיִּים
שֶׁל הַפַּרְפַּרִים
בְּמִגְוָן הַצְּבָעִים.

בַּמִּזְבָּלָה, כְּשֶׁהָעִפּוּשׁ עוֹלֶה,
הֵם מְשַׁחְרְרִים
אֶת אוֹצָרָם הַבִּלְעָדִי
וּמִתְפָּאֲרִים.

מַפְרִיחֵי הַפַּרְפַּרִים
הַסַּסְגּוֹנִיִּים מְרַפְרְפִים
מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחֹשֶׁךְ בְּיוֹם שֶׁמֶש.
דְּרוּכִים לִפְעֻלָּה.

וּבְאֵין מִזְבָּלָה זְמִינָה
יְרַפְרְפוּ רָחוֹק
כְּדֵי לְהִתְפָּאֵר בְּצִבְעוֹנִיּוּת
אוֹצָרָם.

דְּעוּ לָכֶם,
הֵם הָאֲנָשִׁים הַנֶּאְדָּרִים בְּיוֹתֵר
עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ.

יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

התערוּת

זֶה כָּלָה לְלֹא אַתְרָאָה מֻקְדֶּמֶת.
אַתְּ מִתְמוֹסֶסֶת לְתוֹכְכֵי קִרְבִּי.
מֵהַחַלּוֹן עָגוֹת עוֹנוֹת הַשָּׁנָה כִּמְחוּגָה סְדוּרָה,
קוֹרְצוֹת לִי לְהִתְקָרֵב, לְהִתְעָרוֹת.
אֲנִי מִתְקַפֵּל לְאַרְבַּע וְלוֹחֵשׁ שֶׁאֵין
זֶה מַתְאִים עַכְשָׁו,
אֲנִי נִשְׁאַר פֶּה לְעֵת עַתָּה,
אוֹטֵם אֶת הַחַלּוֹנוֹת וְנוֹעֵל אֶת הַדְּלָתוֹת,
אֲנִי נִשְׁאַר פֶּה עַד לְהוֹדָעָה חֲדָשָׁה.