בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום רביעי, 31 באוגוסט 2011

בלה פוסקו

בַּחֲלוֹמִי הֶעָנֹג לְקָחוּנִי עוֹלָמוֹת תַּת-קַרְקָעִיִּים אֶל
שְׂעָרָהּ הַכָּחֹל אִינְדִּיגוֹ שֶׁל בֶּלָה פוּסְקוֹ
מִמָּחוֹז לוֹמְבַּרְדְּיָה שֶׁבִּצְפוֹן אִיטַלְיָה עַל גְּבוּל שְׁוֵיצַרְיָה.
בֶּלָה לוֹפֶתֶת יָדִי הַיְּמָנִית וְדוֹרֶשֶׁת שֶׁאָבוֹא עִמָּהּ,
בּוֹא מְאִיצָה הִיא בִּי, אַךְ אָנָה אֲנִי שׁוֹאֵל,
וּבֶּלָה אֵינָה מְשִׁיבָה, פָּנֶיהָ חֲתוּמוֹת, אֲדִישׁוֹת,
אָנָה אֲנִי מַפְצִיר בַּשֵּׁנִית לָדַעַת וְהִיא עוֹדֶנָּה מַחְרִישָׁה,
שׁוֹעֶטֶת קָדִימָה בִּלְהִיטוּת, דְּבֵקָה בְּמַטָּרָה,
כְּאִלּוּ דְּבַר מָה מֵאִיץ בַּהּ לְהַגִּיעַ אֶל נְקֻדָּה שְׁקוּפָה
אֵי שָׁם, מֵעֵבֶר לֶהָרִים, מֵעֵבֶר לְכָל נִרְאֶה.
אַךְ אָן אֲנִי מִתְחַנֵּן, לֹא מַרְפֶּה מִבֶּלָה וְלוּ לְרֶגַע,
אַךְ הִיא בְּשֶׁלָּהּ לוֹפֶתֶת חֶלְקֵי גוּפִי בְּחָזְקָה פֶּן אָנוּס
מִפָּנֶיהָ אֶל בֶּלָה אַחֶרֶת.

הוֹד שְׂעָרָהּ הַכָּחֹל מַסְתִּיר אֶת הָרֵי הָאֹפֶק
מֵסִית לִבִּי מֵהָעֲרָבָה הַבּוֹכִיָּה בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ
מְסַמֵּא אֶת הַחַמָּה שֶׁזֶּה עַתָּה זָרְחָה בַּמִּזְרָח
וּמוֹנֵעַ מִן הֶעָבִים לְהַמְטִיר מִמְטָרָם וְלִנְסֹךְ רוּחַ
בְּכָל הַדּוֹמֵם סָבִיב.

וְאָז עָמַדְנוּ מִלֶּכֶת וְהִיא נִצֶּבֶת עִמִּי עַל
פִּסְגַּת הַר שֶׁעֵינַי לֹא יָדְעוּ מֵעוֹלָם,
שׁוֹמֶטֶת סוֹפְסוֹף יָדִי הַמְּיֻסֶּרֶת וְצוֹפָה,
גְּרוֹנִי צָרוּד מֵרִבּוּי שְׁאֵלוֹת סְרָק,
בְּיִרְאָה מַשְׁעִין יָדִי עַל גַּבָּהּ וּמוֹעֵד מַטָּה
מֵהֵעָדֵר הֵאָחֲזוּת וּמַמָּשׁוּת
אֶל תְּהוֹם חָשֵׁךְ הַנִּפְעָר בְּאַחַת בֵּינוֹת הֶהָרִים
עָמֹק כִּכְחוֹל שְׂעָרָהּ שֶׁל בֶּלָה פוּסְקוֹ,
עָמֹק אֶל תּוֹךְ גּוּפִי וְהַחוּצָה מִשָּׁם,
מַהֵר יוֹתֵר חָזָק יוֹתֵר אָיֹם יוֹתֵר,
כְּגַלְגַּל חָסַר מַעֲצוֹרִים בְּלֵב הַמִּתְלוֹל,
הַחַמְצָן אוֹזֵל וּמֵי הַנָּהָר גְּדֵלִים וּמִתְקָרְבִים,
בֶּלָה נֶעֱלֶמֶת מֵעֵינַי כְּלֹא הָיְתָה, שְׁקוּפָה, אֵינִי רוֹאֶה דָּבָר,
רֹאשִׁי סְחַרְחַר, בְּעָתָה חָגָה מִמַּעַל,
וַאֲנִי נֵעוֹר אֶל תּוֹכִי וּמִיָּד מִתְפַּנֶּה, הַחוּצָה מִשָּׁם.

יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

קבורה

אַרְצִי לֹא שִׁנְּתָה פָּנֶיהָ וּפָנַי הַבַּלוֹת
מֻטּוֹת כְּנִכְזָבוֹת,
נוֹתְרָה אַרְצִי כְּשֶׁהָיְתָה,
טוֹבָה וְגַם רָעָה, עֲרֵבָה וְאַף מָרָה.
לֹא אַחְרִישׁ כִּי אַרְצִי לֹא מָשָׁה מִילִימֶטֶר
מִמְּקוֹמָהּ;
הִשְׁתַּנִּי הִפְצַרְתִּי תְּכוּפוֹת,
עֲשִׂי עִמִּי חֶסֶד אַחֲרוֹן, אַרְצִי תַּמָּתִי,
בְּטֶרֶם אוֹטְמִים הַקַּבְרָנִים אֶת אָרוֹן הַקְּבוּרָה
עַל נוֹפַיִךְ הַקְּמוּטִים.

יום רביעי, 24 באוגוסט 2011

חוק

יֵשׁ כְּאֵב וְ
יֵשׁ כְּאֵב שֶׁל לְאַחַר מִכֵּן
בְּכָל פִּנָּה
וּמָבוֹא בָּרְחוֹב
כְּשֶׁאָנוּ מְחוֹלְלִים, מִתְעַנְּגִים,
סוֹבְאִים,
יֵשׁ כְּאֵב שֶׁל לְאַחַר מִכֵּן
הוּא נִתַּךְ כְּלָבָה ווּלְקָנִית לַגּוּף
וְיֶשְׁנָהּ הִשְׁתַּנְּקוּת קַלָּה
הִשְׁתַּנְּקוּת רָעָה
קוּת הִשְׁתַּנְּ
טְפִיחוֹת נִמְרָצוֹת עַל הַגַּב
לֹא נִתָּן לְהַקְפִּיאוֹ
מְיֻתָּר לְנַסּוֹת מֶדִיטַצְיָה
אוֹ לִמּוּד תּוֹרָה
הוּא מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת
בְּכָל פִּנָּה
בָּהּ יֵשׁ לְאַחַר מִכֵּן לְאַחַר מִכֵּן
רָעָב מָרִיר
דַּיְקָן מֵאֵין כְּמוֹתוֹ
מַפְתִּיעַ בִּשְׁקִידָתוֹ
מַפְלִיא אֲפִלּוּ אֶת עַצְמוֹ.

יום שלישי, 23 באוגוסט 2011

הגשמה עצמית

אַתָּה מַגֵּב עָשׂוּי נִירוֹסְטָה,
עֲשֵׂה סְפּוֹנְגָ'ה.
עַכְשָׁו. מַדּוּעַ אַתָּה מַמְתִּין?
רְבָבוֹת נִצָּבִים חָסְרֵי מַעַשׂ מוּלְךָ
וּמְצַפִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם
וּבַמַּבָּטִים שֶׁל כִּמְעַט נַחַת רוּחַ
רַק שֶׁתַּעֲשֶׂה סְפּוֹנְגָ'ה, אַתָּה
מַכְשִׁיר הֶעָשׂוּי מִפַּס גּוּמִי הַמְּחֻבָּר לְיָדִית*.

גְּבֶרֶת פַּרְדֵּס,
לַבֵּן שֶׁלָּךְ יֵשׁ פּוֹטֶנְצְיָאל גָּדוֹל,
הַגָּדוֹל בְּכָל שִׁכְבַת גִּילוֹ,
דַּאֲגִי שֶׁיּוֹצִיא זֹאת מִן הַכּוֹחַ אֶל הַפֹּעַל. בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ.
גְּבֶרֶת פַּרְדֵּס אַתְּ שׁוֹמַעַת מַה אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ?
לַבֵּן שֶׁלָּךְ יֵשׁ פּוֹטֶנְצְיָאל!
יֵשׁ לוֹ פּוֹטֶנְצְיָאל עָצוּם. הוּא יָכֹל לִהְיוֹת מִילְיוֹנֶר!
הַבֵּן יָכֹל לִהְיוֹת כָּל מַה שֶׁהוּא
חָפֵץ בּוֹ
בִּתְחוּם שֶׁבַע הַסְּפָרוֹת, גְּבֶרֶת פַּרְדֵּס הַאֲמִינִי לִי, חֲבָל.

אַרִיסְטוֹ אָמַר
אַתָּה זֶרַע,
גְּדַל בְּבַקָּשָׁה.
אַתָּה אֶבֶן,
פֹּל בְּבַקָּשָׁה.
אַתָּה הוֹמוֹ סַפְּיֶנְס,
מוֹאָב אוֹמֵר,
אַל, בְּבַקָּשָׁה, אֵינְךָ
הַסִּימְפוֹנְיָה הַחֲמִישִׁית שֶׁל מַאהלֶר
גַּם אִם מְאוֹד
תֶּחְפַּץ בְּכָךְ.

*- באדיבות "רב-מילים".

יום שבת, 20 באוגוסט 2011

ארבעה קטעים על

א.     כפירה
כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
עוֹצֵם עֵינַיִם בִּתְחִנָּה לְאָדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים
אֲנִי כּוֹפֵר בְּכָל עִקְּרֵי הָעִקָּרִים.

ב.     אדישות
הַחֶבְרָה עַל בֻּרְיָהּ וּבְכָל עֵת
מְצַטֶּטֶת אֶת הָעוֹלָם בְּפִסְקָאוֹת מְנֻפָּחוֹת
לְלֹא מִמְצָאִים לְלֹא חוֹבוֹת
בְּלִי כָּל בּוּשָׁה.

ג.      הישרדות
הַעֲמֵד פָּנִים, דַּבֵּר בִּשְׂפַת נָכְרִים,
עָשָׂה זֹאת כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה,
לְעַג בְּקוֹל רָם,
בְּלִי כָּל בּוּשָׁה.

ד.     בדידות
כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב עַתָּה מוּל הַצָּג
וְעוֹטֵף מְחַשְּׁבוֹת בְּמִלִּים:
כְּפִירָה, אֲדִישׁוּת, הִשָּׁרְדוּת,
הָעוֹלָם עַל בֻּרְיוֹ לְבַד וַאֲנִי יַחְדָּו,

טָרוּד בִּמְלֶאכֶת הַכְּרִיכָה.

שבר

גַּם שֶׁהִנְּךָ יוֹצֵא מִתּוֹךְ אֵינְךָ אֶלָּא נִכְנַס אֶל תּוֹךְ נִפְלֶה,
מִתְנַתֵּק וּמִיָּד מִתְחַבֵּר. שִׁבְרוֹן מָתְנַיִם, אֲפִיסַת כּוֹחוֹת, חֶרְדַת אֱלֹהִים.
לְכָל מָקוֹם אֵלָיו פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת תִּמְצָא אֶת אוֹתָן הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת
אֶת אוֹתָם הַגּוּפִים הָרוֹפְסִים בָּרוּחַ
אֶת אוֹתָם הַגְּבַרְתָּנִים בְּלָבָן אֲשֶׁר יַעֲבִירוּךָ
בְּגַסּוּת וִיהָב דֶּרֶךְ חָלָל אֶל הַמּוֹצָא הַבָּא וְאַתָּה יוֹצֵא
וְאָז נִכְנַס אֶל כְּנִיסָה אַחֶרֶת וְעוֹדְךָ כָּאן נוֹכֵחַ בְּמַחְתֶּרֶת שֶׁל מַטָּה,
קְצַר יָד,  
הִנֵּה. רְאֵה. מַה כָּל זֶה.

יום רביעי, 17 באוגוסט 2011

שעה

סְלִיחָה, מָה הַשָּׁעָה? מִישֶׁהוּ יוֹדֵעַ אוּלַי מָה הַשָּׁעָה?
אֲנִי צָרִיךְ לָדַעַת מָה הַשָּׁעָה וִיהִי מָה, מִישֶׁהוּ כָּאן יָכֹל לַעֲזֹר לִי
לָדַעַת מָה הַשָּׁעָה? אֲנִי חַיָּב לָדַעַת עַכְשָׁו מָה הַשָּׁעָה
כִּי אִם לֹא אֵדַע אֲאַחֵר, אֶשְׁכַּח, אֶעֱמֹד כְּנִצָּב, אֲאַבֵּד אֶת זֶה לַחֲלוּטִין,
אָז בְּבַקָּשָׁה, מָה הַשָּׁעָה? סְלַח לִי רַק רֶגַע אֲדוֹנִי,
מָה הַשָּׁעָה? אֵין לִי שָׁעוֹן גְּבִרְתִּי, וְלֹא בָּרוּר לִי מַהוּ מַצָּבִי,
הֵיכָן אֲנִי נִמְצָא וְאָנָה עָלַי לִפְנוֹת, מָתַי הַחֲדָשׁוֹת?
אֵין טַעַם שֶׁאֵלֵךְ לְכָאן אוֹ לְכָאן לִפְנֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ יַעֲנֶה לִי
מָה הַשָּׁעָה? אֲנִי לֹא מָשׁ עַכְשָׁו, עוֹמֵד בִּמְקוֹמִי כְּמוֹ חוֹנִי הַמְּעַגֵּל
מִן הָאַגָּדָה, עַד אֲשֶׁר מָאן דְּהוּ יִפְנֶה אֵלַי וְיֹאמַר לִי אֶת הַשָּׁעָה
וְאָז אוּכַל לָסוּר מִכָּאן, לְהַמְשִׁיךְ, לִזְכֹּר, לָנוּעַ, לִמְצֹא אֶת זֶה לַחֲלוּטִין.
אַל תַּפְנוּ לִי עֹרֶף בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי זָקוּק לַשָּׁעָה!
סְלִיחָה אָדוֹן, מָה הַשָּׁעָה? "אֵין לִי שָׁעוֹן", הֵשִׁיב וְהוֹתִירַנִי יָתוֹם,
מֵרֶגֶל וְעַד קָדְקוֹד.

יום שני, 15 באוגוסט 2011

כמעט כל העולם

כִּמְעַט כָּל הָעוֹלָם הוֹלֵךְ עַכְשָׁו לְבָתֵּי הַקּוֹלְנוֹעַ
וּמִתְיַשֵּׁב בְּמוֹשָׁבִים סְדוּרִים מְמֻסְפָּרִים – שׁוּרָה שְׁמוֹנֶה; כִּסֵּא חָמֵשׁ. לְמָשָׁל.
וְכָל הַשְּׁאָר סָפוּן הַרְחֵק בִּמְעוֹנוֹ בְּתוּגָתוֹ
כִּמְעַט כָּל הָעוֹלָם יוֹצֵא לָרְחוֹבוֹת מִתּוֹךְ כְּאֵב וּמְצוּקָה אִישִׁית
וּפוֹצֵחַ בְּתַהֲלוּכַת עֲנָק בִּשְׁלָטִים וּתְרוּעוֹת אַל תּוֹךְ הַשֶּׁבֶר
וְכָל הַשְּׁאָר סָפוּן הַרְחֵק בִּמְעוֹנוֹ בְּתוּגָתוֹ
כִּמְעַט כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ גֶּשֶׁר צַר מְאֹד וְשָׁחֹר הַסּוֹגֵר עָלָיו
מִשְּׁנֵי צִדָּיו בְּחָזְקָהּ וְהַחַמְצָן אוֹזֵל וְאֵין נֵר מֵאִיר דַּרְכּוֹ הַחוּצָה
וְכָל הַשְּׁאָר גֶּשֶׁר רָחָב מֵאֵין כְּמוֹתוֹ, מִתְפָּרֵס עַל פְּנֵי שֶׁטַח אֲדָמָה
רְחָב יָדַיִם וּמִי שֶׁרַק רוֹצֶה יָכֹל לִשְׁכַּב כְּשֶׁגַּפָיו
נִמְתָּחִים עַד קְצֶה הַיְּכֹלֶת הַבִּיּוֹלוֹגִית
וְכִמְעַט כָּל הָעוֹלָם מֵקִים מִבְנִים נִדָּחִים שֶׁעָל כָּתְלֵיהֶם דַּרְדָּרִים
הֲדוּרִים בְּכָחֹל שֶׁאֵינָם קְמֵלִים לְעוֹלָם
וְכָל הַשְּׁאָר סָפוּן הַרְחֵק בְּאוֹתָם מִבְנִים בְּכַבְלֵי תּוּגָתוֹ.