בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום שני, 29 באוקטובר 2012

פרצופים


פַּרְצוּף הָאֲנִי מֻרְכָּב מִמִּילְיוֹנֵי
תָּאֵי אַתָּה אֲנַחְנוּ וְהֵם
פַּרְצוּף הָאַתָּה מֻרְכָּב מִמִּילְיוֹנֵי
תָּאֵי אֲנִי אֲנַחְנוּ וְהֵם
פַּרְצוּף הָאֲנַחְנוּ מֻרְכָּב מִמִּילְיוֹנֵי
תָּאֵי אֲנִי אַתָּה וְהֵם
פַּרְצוּף הָהֵם מֻרְכָּב מִמִּילְיוֹנֵי
תָּאֵי אֲנִי אַתָּה וַאֲנַחְנוּ הַמְּבַקְּשִׁים
בִּתְחִנָּה מֻדְרֶכֶת מְעַט הִזְדַּהוּת
עִם כָּל הַכְּאֵב הַזֶּה
עִםִ כָּל הָאֹשֶׁר הַבִּלְתִּי נִתְפַּס הַזֶּה, אֲשֶׁר נָפַל בְּחֶלְקֵנוּ
וְלֹא קָם עַל רַגְלָיו וְהִתְהַלֵּךְ אֶת הָאֱלֹהִים.

יום שלישי, 23 באוקטובר 2012

טרילוגיית המוות


א.
מוֹצֵא אֲנִי אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּעִימָה הַבּוֹדֵדָה לְמוֹתִי וּלְחַיַּי
בּוֹחֵשׁ מֶלֶט בְּמַיִם וְאוֹטֵם הַקֹּשִׁי לִפְרֹץ הַחוּצָה לְהִתְפַּשֵּׁט
מְבַקֵּש לָדַעַת הַכָּל וּלְהִשָּׁאֵר בֶּן-תְּמוּתָה
כְּמוֹ אֵל שֶׁהִפְסִיקוּ לְהַאֲמִין בּוֹ וַהֲפָכוּהוּ לְאַגָּדָה מְתוּקָה
לְפֶסֶל בְּמוּזֵאוֹן הַמָּוֶת וְהַנֶּצַח שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה הַיָּפָה.

ב.
אֵין עֶצֶב כֹּה גָּדוֹל הַיָּכוֹל לְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל הַשָּׁקוּף הַזֶּה
אֲפִלּוּ מוֹדַעַת אֵבֶל אֵינָה יְכוֹלָה לְצַעֵר בְּשָׁחֹר בִּלְבַד
אִלְמָלֵא הַלָּבָן הַלּוֹכֵד אוֹתָהּ בִּצְחוֹר אָשְׁרוֹ
כְּמוֹ אוֹמֵר לְאָבֵל אֶצְלִי תִּמְצָא כְּאֵב בָּאַהֲבָה.

ג.
נָפְלוּ הַשָּׁמַיִם עָלַי וּמְחָצוּנִי עַד מִיתָה.
ׁעַכְשָׁו בְּמוֹתִי, בָּאִים לְנַחֵם אֶת אֵלֶּה שֶׁהִכִּירוּנִי מִקָּרוֹב
וְלֹא מֵרָחוֹק, וְאָדָם חָשׁוּב לְהַכִּיר מִמֶּרְחָק מַה.
מִמְּעוֹף צִפּוֹר נִרְאִים הַכֹּל כִּנְמָלִים מְגַשְּׁשׁוֹת
אֵין כִּמְעַט הֶבְדֵּל. אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹם, אֲנִי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ,
וְגַם אֲנִי. וְגַם אַתָּה. כֻּלָּם פֹּה מַמְתִּינִים בְּשַׁיָּרָה צַרְכָנֵי הַתִּקְוָה
הָאַחֲרוֹנָה.

יום חמישי, 18 באוקטובר 2012

אומה בצורת סוודר


לסבתא גוּרג'יה ע"ה
סָבָתִי סָרְגָה אֻמָּה בְּצוּרַת סְוֶדֶר
וּכְלָל לֹא הִתְכַּוְּנָה
פַּס כָּחֹל פַּס לָבָן פַּס כָּחֹל פַּס לָבָן
מִבְּלִי לְהַכִּיר הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית
תּוֹלְדוֹתֶיהָ וְכוֹתְבֵי דִּבְרֵי יָמֶיהָ,
סָבָתִי קְטַנַּת-קוֹמָה וְצַחְקָנִית
אַךְ בִּקְּשָׁה שֶׁיִּחַם לִשְׁנֵי נְכָדֶיהָ.

יום שלישי, 16 באוקטובר 2012

עיר ביקשה מוהל


נֵעוֹרָה בִּי עִיר בִּשְׁעַת לַיְלָה בְּבֶהָלָה
בִּקְּשָׁה מוֹהֵל לְמִילָה.
"מוֹהֵל! מוֹהֵל!" זוֹעֶקֶת עִיר בִּרְחוֹבוֹת לַיִל
בִּרְחוֹבוֹת יוֹם
כְּאֵם שַׁכּוּלָה עַל קֶבֶר יְחִידָה
הַמְּצִיאוּת אֵינָה זְמָם לִלְשׁוֹנָהּ.

שָׁאֲלוּ אֶת טֶכְנַאי הַמַּחְשְׁבִים
אֶת הַפְּקִידָה בַּבַּנְק
אֶת צַלָּם נוֹף הָאֶתְמוֹל, אֶת צַלָּם נוֹף הַמָּחָר,
אֵין יוֹדֵע אֵין שׁוֹמֵע בְּלִבּוֹ
מִלְּבַד קְשִׁישָׁה בָּלָה אַחַת שֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת
שֶׁאֵי שָׁם בִּקְצֵה הָעִיר, קְצָת אַחֲרֵי הַשַּׁעַר,
מִתְגּוֹרֵר בְּגַפּוֹ מוֹהֵל עַבְדְּקָן
הַנּוֹהֵג לְבָרֵךְ בְּשָׁלוֹם עוֹבְרִים וְשָׁבִים "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם"
שִׁלְשׁוֹם נִמְסַר בְּלָבָן בְּשָׁחֹר
הָפַךְ הַמּוֹהֵל לְיִזְכֹּר.