מונודיאלוג בבית הקפה

"...איש בחטאו יומתו"

דברים כ"ד, ט"ז.

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹנֶה אֵלֶיךָ אַתָּה שׁוֹתֵק

מַדּוּעַ הִנְּךָ שׁוֹתֵק בְּפָנַי?

וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹתֵק אַתָּה נוֹכֵחַ וּמַקְשִׁיב וּמִתְעַלֵּם

בְּתוּגָתְךָ הַמְּתוּקָה הָרוֹעֶשֶׁת. הַאֻמְנָם?

וְאֵיךְ בְּכָל זֹאת בִּרְבוֹת הַיָּמִים

הָפַכְתָּ מִתּוֹצָר מַלְכוּתִי לְמוּצָר תַּרְבּוּתִי?

מְכֻבָּד אָמְנָם, מְכֻבָּד מְאוֹד אָמְנָם,

אַךְ מוּצָר כְּכָל הַמּוּצָרִים

בְּרִיטְנִי סְפִּירְס שֶׁכָּזֶה לְמָשָׁל,

וְיָמִים רַבִּים שָׁאַלְתִּי אַחֲרִיתְךָ

וְאַתָּה, הַאִם בִּקַּשְׁתָּ אַחֲרִיתִי?

הַאִם חָזִיתָ בּוֹאִי?

כֵּן? אֲנִי שׁוֹמֵעַ, קוֹרֵא אָמְנָם בְּצִפִּיָּה מַתְמֶדֶת,

אֲבָל אֲנִי שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ נֶאֱלַם כְּהֶרְגֵּלְךָ

תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאָה תּוֹךְ כְּדֵי צִיפִּיָּה,

נָכוֹן?

הֲרֵי כָּך הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים:

הַיָּם הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר וְהַנּוֹרָא הַזֶּה

אֲשֶׁר הִשְׁלַכְתָּנוּ אֵלָיו זֶה מִכְּבַר

הָאֹפֶל הַכָּבֵד וּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה חוֹדְרִים

כְּקָלִיעַ בְּלֵב צַיָּד נִפְתָּל וְהוּא מֵת.

מִי כָּמוֹךָ יוֹדֵעַ זֹאת בְּוַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת

אֵינְךָ מֻכְרָח לְהָשִׁיב לִי עַתָּה

אַתָּה אֲשֶׁר הִנְחַלְתָּ נַחֲלֵי תִּקְוָה וְהֵצַפְתֶּם דָּם

דּוֹרֵשׁ לְשַׁלֵּם וְלָלֶכֶת

אָנָה מוּעָדוֹת פָּנֶיךָ? אֱמֹר לִי.

אָנָא מִמְּךָ, הַחֶשְׁבּוֹן הוּא עָלַי, אֵינִי מוּכָן!

לֹא וָלֹא! מַה כְּבָר שָׁתִיתָ? הֲרֵי לֹא דִּבַּרְתָּ, הֲרֵי מֶה עָשִׂיתָ?

רַק אֲנִי מְדַבֵּר, אַךְ אֲנִי הוּא הַמְּבַצֵּעַ.