אחר קיצץ בנטיעות

אָמַרְתִּי הָלַכְתִּי קִצַּצְתִּי בַּנְּטִיעוֹת

לֹא אָמְרוּ עַל כָּךְ דָּבָר

קִצְּצוּ בָּאֲמִירוֹת

בְּהֵחָבֵא נַעֲשֵׂית עֲבוֹדַת אַחֵר

בְּשַׁלְוָה שָׁב הַגָּנָה

בֶּאֱמֶת בְּשָׁלוֹם בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה

בְּרִקּוּדִים בִּמְחוֹלוֹת

בְּתֻפִּים בְּצַהֲלוּלִים בְּנִגּוּנִים

לֹא נֶאֱמַר כָּל זֹאת.

וְיוֹדֵעַ מִנַּיִן בָּאתִי וּפָחוֹת לְאָן אֲנִי

הוֹלֵךְ. כְּפִי שֶׁעָנָן יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה אֵדֵי מַיִם

וְהוֹלֵךְ הוּא כְּעָלֶה בְּמִצְוַת הָרוּחַ.

שמש

בְּיָמִים אֵלֶּה אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לַשֶּׁמֶשׁ

שֶׁיּוֹדַעַת לוֹמַר מִלִּים חַדּוֹת וּלְשַׁנּוֹת,

כָּאן בְּמַעֲמָד זֶה, עִם כָּל הַיָּדַיִם וְכָל הָרַגְלַיִם

הָעוֹמְדוֹת לִרְשׁוּתִי וְהָעֵצִים בָּרְחוֹבוֹת וְהֶהָרִים הַמְּלַוִּים

בַּיְּצִיאָה לְעִיר אַחֶרֶת.

אֵין הַשָּׁמַיִם וְאֵין הָעֲנָנִים וְאֵין הָאָדָם

יִגְרְמוּ לִי לְפַזֵּם שִׁיר עַלִּיז שֶל הַבִּיטְלְס

רַק אֲנִי וְרַק הַשֶּׁמֶשׁ נַעֲמֹד עַל שֶׁלָּנוּ

נֵדַע לְהֵרָאוֹת נָעִים כְּנַחְשׁוֹלִים גּוֹעֲשִׁים

וּלְמַעֲשֶׂה מִזְדַּקְּפִים כִּסְלָעִים מְלָאכוּתִיִּים.

לָכֵן, כְּשֶׁאַתְּ וַאֲנִי נִפְגָּשִׁים מִמְּקוֹמוֹת נִפְרָדִים,

אָנוּ יוֹצְרִים בְּגוּפֵינוּ אֶת הַמִּדְרָכָה עָלֶיהָ יִפָּגְשׁוּ

הוּא וְהִיא מִדִּמְיוֹנוֹת אֲחֵרִים.

הילד איננו

וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָּא

וַאֲנִי אָנָה אֲנִי הוֹלֵךְ

וַאֲנִי כֵּיצַד אֲנִי מֵשִׁיב

וַאֲנִי מַדּוּעַ אֲנִי מַמְשִׁיךְ.

תשוקת האדם והמלך

כִּמְעַט בְּכָל יוֹם בִּשְׁעַת הַיְּקִיצָה

עוֹלֶה מֶלֶךְ מְעֻטָּר מִן הַבִּיּוּב שֶׁבְּבֵיתִי וּמְבַקֵּשׁ

מְעַט צֶלֶם אֱנוֹשׁ

וּבְיָדִי אַךְ נֵר וַחֲצוֹצְרָה, כֵּיצַד אֲסַפֵּק תְּשׁוּקַת הַמֶּלֶךְ,

אֹמַר בְּיָדַיִם פְּרוּשׂוֹת בְּיִרְאָה

רְאֵה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כָּל שֶׁהָיָה בְּיָדִי מִבּוֹאִי וְעַד הֲוָיָתִי

הִנּוֹ כְּגַרְגִּיר חוֹל בְּמִדְבָּר חַיֶּיךָ,

כֵּיצַד אֹמַר לוֹ, כֵּיצַד אוּכַל לְמַלֵּא תְּשׁוּקוֹתֶיךָ

וְתַאֲוָתִי לוֹחֶצֶת לֹא מַרְפָּה וְיֵשׁ תִּקְוָה מִן הַחוּץ שֶׁאֶחְדַּל וְאֶהְיֶה,

שֶׁאַבִּיט לַנְּסִבּוֹת יָשָׁר בָּעֵינַיִם

אֲבַקֵּשׁ חֶמְלַת אָדָם, רַחֲמֵי שָׁמַיִם,

תְּשׁוּקָה לוֹהֶבֶת בִּדְמוּת נְסִיכָה רוּסִיָּה עַל שְׂפַת הַיָּם.

אַךְ אִם תָּבוֹא מָחָר אוּלַי יִהְיֶה אַחֶרֶת.