במה
נתנחם, רוצחים בני רוצחים שכמונו
פרדיריך
ניטשה
הָבָה
נִלְבְּנָה לְבֵנִים
בראשית י"א 3
בַּחֲלוֹם אֲנִי מַבִּיט בְּעַצְמִי
דֶּרֶךְ מִשְׁקֶפֶת
וְעַצְמִי
בּוֹנֶה בַּיִת גָּדוֹל בִּשְׁתֵּי יָדַי שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ:
לְבֵנָה
עַל לְבֵנָה כְּמוֹ אָז בְּשִׁנְעָר.
וּבַחֲלוֹמִי עַצְמִי נִרְדַּם
וְחוֹלֵם חֲלוֹם
וְהִנֵּה
פָּנִים מֻכָּרִים, בַּיִת רָחוֹק חָדָשׁ:
לְבֵנָה
טוֹבָה עַל לְבֵנָה, כְּמוֹ אָז בִּבְרֵאשִׁית.
בַּחֲלוֹם חָג הָמוֹן סְבִיב גּוּפָה טְרוּפָה
מִיהוּ
תָּאֵב הַכּוֹחַ תָּאֵב הַשְּׁלִיטָה
אֲנִי
הוּא הַקַּבְרָן וְאָנֹכִי הָרוֹצֵחַ.