וַיְהִי בִּימֵי קֶדֶם וְיִתְהַלֵּךְ
הָאֵל בְּגַן עֵדֶן
וַיָּשֶׂם שָׁם הָאֵל לִבּוֹ עַל אִישׁ תָּם
וְיָשָׁר וְסָר מֵרַע
וַיָּבוֹא סַמָּאֵל אֶל הָאֵל וַיֹּאמֶר
הֲשַׂמְתָּ
לִבְּךָ עַל קוֹנִי הַטּוֹב
זֶה הַבּוֹנֶה עָרִים מַחְרִיבָם בּוֹנָם מַחְרִיבָם
וַיַּעַן הָאֵל אֶת סַמָּאֵל וַיֹּאמֶר
הַחִנָּם בּוֹנֶה וּמַחְרִיב
הַטּוֹב?
הֲלֹא אַתָּה הוֹרֵיתָ
לוֹ וְלִמַּדְתָּ וְשָׁאַלְתָּ
וְאוּלָם
שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר
לוֹ
וַיֹּאמֶר סַמָּאֵל אֶל הָאֵל הִנֵּה הַטּוֹב
בְּיָדֶךָ רַק אֶל
כָּל אֲשֶׁר לוֹ
אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ. וַיֵּצֵא הָאֵל מֵעִם פְּנֵי סַמָּאֵל