אבן השתייה

כי החכם עיניו בראשו, אך לא המשורר. עיני המשורר

הן בעורפו

עמוס עוז, "אותו הים"

וְזוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. רָזָה. אֶל

מִטָּתִי אַתְּ מַגִּיעָה

חַיִּים מְעַטִּים

מִיתָה אֲ רֻ כָּ ה.

לֹא יָכֹלְתִּי לִכְתֹב זֹאת אַחֶרֶת.

אֵין בִּי אֶמְצָעִים.

כְּמוֹ נוֹגֵע וְהִיא מִצְטַנֶּפֶת. בְּמִטָּתִי

שׁוֹכֶבֶת מַמְתִּינָה מְזֻמָּנָה.

אֲנִי עֵץ שֶׁנִּטַּע סָמוּךְ לְאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.

מַכֶּה שָׁרָשִׁים, פּוֹרֵחַ בְּצַד.

לֹא מְלַטֵּף, לֹא נוֹגֵעַ בְּיַד

אַחֶרֶת, מָתְנֶיהָ הָיִיתִי לוֹפֵת, נוֹשֵׁק,

גּוֹרָל אוֹמְרִים פְּתָאִים.

יֵשׁ לִקְרֹא לַחוֹטֵב, שֶׁיַּעֲלֶה וְיִכְרֹת, שֶׁיְּקָרְבֵנִי אֶל זוֹ

בְּמִטָּתָהּ. כָּךְ סְתָם. לְרֶגַע קָט, בְּסוֹפִי

זוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.

בשעות הבוקר אדם

בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר אָדָם מִתְגַּבֵּר עַל מַעֲשָׂיו

אֲזִיקֵי הַדֶּרֶךְ בְּקַרְסֻלָּיו אֵינָם מַכְנִיעִים

הָלַךְ לוֹ אַבְרָהָם לְאַרְצוֹ וְכָעֵת הוּא שָׁב

עֲלֵי הָעֵצִים מְעִידִים לְטוֹבַת הַסְּתָו

הוּא מְנֻתָּק כְּבַיִת צְמוּדְקַרְקַע מֵאֲנָשִׁים

יִצְחַק וְרִבְקָה נִפְגָּשִׁים מִתְגָּרְשִׁים עַכְשָׁו

גֶּשֶׁם מְצַוֶּה לִצְעֹד תָּמִיד בִּשְׁבִילָיו

עֵינָיו עוֹדָן כְּלוּאוֹת בְּמִתְקַן מַעֲשִׂים

יַעֲקֹב אֵינוֹ רוֹצָה בְּכוֹרָה וְעַתָּה אָנוּ עֵשָׂו

רוּחַ יָם עֲלוּמָה מַחְרִיבָה כְּדָף שֶׁנִּכְתַּב

חַף מִשֶּׁפַע יוֹשֵׁב כְּאָשֵׁם רָכוּן בַּגְּבָהִים

אִם לֹא הָיִיתִי מֹשֶׁה עַתָּה הָיִיתִי מוֹאָב

בְּכִי עוֹלָל בָּעֲרִיסָה כְּהַמְטָרָה שֶׁל עָב

אָצוּר בֵּין יָדָיו וְרַגְלָיו מְבַקֵּשׁ לוֹ עֳגָנִים

"אֱלֹהִים אֱלֹהִים!" עַבְדּוֹ גּוֹזֵר בְּשָׁמָיו

בִּטְרֶנִינְג וָרֹד עַלְמָה יוֹצֵאת לִרְחוֹב מוּעָב

אָנָה תֵּלֵךְ זֹאת יֵדְעוּ מְחַזְּרֵי הָעִנּוּגִים

מַגִּיעָה כְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה עִם לֶחֶם וְחָלָב

אִם לֹא הָיִיתִי מֹשֶׁה עַבְדָּהּ הָיִיתִי עַכְשָׁו

השכנה

בְּחֹדֶשׁ אֶחָד הָפְכָה הַשְּׁכֵנָה

מֵרַעְיָה לְאַלְמָנָה מִבַּת לִיתוֹמָה

בָּדָד שׁוֹכֶנֶת בְּעוֹלָם מָלֵא

אָבוֹת, רְעָיוֹת, פְּרִיחַת שָׂדוֹת.

הִיא קוֹטֶפֶת פֶּרַח פֶּרַח בָּאָבִיב

כָּאֵלֶּה שֶׁאָסוּר וְכָאֵלֶּה שֶׁמֻּתָּר

יוֹדַעַת שֶׁאֵין דָּבָר וְלֹא מַכְאִיב

מַתְמִידָה יוֹצֶקֶת פְּרָחִים לְהַר

אֶל הַשֶּׁלֶג הִיא יוֹצֵאת בַּחֲצוֹת

כְּשֶׁאֵין רְכָבִים וְאֵין צִחְקוּקִים

מַקְשִׁיבָה לָהַס בְּעֵינַיִם רֵיקוֹת

תְּאֵנַת הַשִּׁלְשׁוֹם וְגֶפֶן הָאֶתְמוֹל

הֵצִיפוּ לְחָיֶיהָ בְּחָמְרֵי כְּנָפַיִם

וּתְעוּפָה וְהִיא צוֹנַחַת כַּאֲלֻמָּה.

סונטה למיכאל

בְּנִי בְּכוֹרִי, גַּשׁ לַחַלּוֹן וּרְאֵה

יוֹם אֶחָד כָּל זֶה לֹא יִהְיֶה שֶׁלְּךָ

הָאֲדָמָה הַשָּׁמַיִם וְהַפּוֹעֶה

הוֹדָעָה, בְּנִי, נִמְסְרָה לַמִּשְׁפָּחָה.

הִנֵּה עוֹלָמוֹת נִתְּנוּ לִבְנֵי הָאָדָם

בְּמִרְמָה. שָׂדוֹת נִרְכְּשׁוּ בְּעָרְמָה

לֵילוֹת נִגְנְבוּ מֵהַכּוֹכָבִים מֵהַלְּבָנָה

בָּאוּ בְּעָלִים עֲבָדִים קִשְׁרֵי דָּם.

יִהְיוּ שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ.

אַתָּה שֶׁלִּי, אֲנִי שֶׁלְּךָ. לֹא

אֹמַר זֹאת אֲנִי. אַתָּה לְךָ.

אֲנִי שֶׁלִּי, אַתָּה שֶׁלְּךָ. כְּמוֹ הָרִים

לָאָרֶץ, יָם לַתִּקְוָה, תְּפִלָּה לָאֵל,

הֵלֶךְ לַמִּדְבָּר לַיְּרֻשָּׁה. אַתָּה.

הכנתי לבבי

פֶּתַע הֵכַנְתִּי לְבָבִי לַמְּשִׂימָה

כִּלְבִיבוֹת בְּחַג חֲנֻכָּה:

מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת

עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנִים תְּלוּיוֹת

מְצַלְצֵל וּפוֹתֵחַ בִּזְהִירוּת בִּסְקַלְפֶּל

בּוֹדֵק; קוֹרֵא לְעֶזְרָה;

גִּשּׁוּשׁ פְּרוֹזְדּוֹרִים.

פִּשְׁפּוּשׁ חֲדָרִים.

מַנְגִּינוֹת שֶׁנֻּגְּנוּ, מִלִּים שֶׁנֶּאֶמְרוּ,

אֲהָבוֹת

אֵל תּוֹפֵר בְּאוֹן שֶׁלֹּא יִפָּרֵם, מַרְדִּים,

כּוֹרֵךְ בִּנְיַר צֶלוֹפָן

מֵנִיחַ בְּמַקְפִּיא עַד

בּוֹא הַפְשָׁרָה. אַתְּ נִגְלֵית

אֲנִי רוֹאֶה. אַתְּ עוֹצֶרֶת.

הַכֹּל מֵסִיט מַבָּטוֹ כְּמִסְתַּנְוֵר – וְאָז אֲנַחְנוּ

כְּמוֹ בְּלִימַת רַכֶּבֶת דּוֹהֶרֶת

בְּעִקְבוֹת

סם האל

וַיְהִי בִּימֵי קֶדֶם וְיִתְהַלֵּךְ הָאֵל בְּגַן עֵדֶן

וַיָּשֶׂם שָׁם הָאֵל לִבּוֹ עַל אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וְסָר מֵרַע

וַיָּבוֹא סַמָּאֵל אֶל הָאֵל וַיֹּאמֶר

הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל קוֹנִי הַטּוֹב

זֶה הַבּוֹנֶה עָרִים מַחְרִיבָם בּוֹנָם מַחְרִיבָם

וַיַּעַן הָאֵל אֶת סַמָּאֵל וַיֹּאמֶר

הַחִנָּם בּוֹנֶה וּמַחְרִיב הַטּוֹב?

הֲלֹא אַתָּה הוֹרֵיתָ לוֹ וְלִמַּדְתָּ וְשָׁאַלְתָּ

וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ

וַיֹּאמֶר סַמָּאֵל אֶל הָאֵל הִנֵּה הַטּוֹב בְּיָדֶךָ רַק אֶל כָּל אֲשֶׁר לוֹ

אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ. וַיֵּצֵא הָאֵל מֵעִם פְּנֵי סַמָּאֵל