כְּבָר יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שֶׁאֵינִי מַצְלִיחַ לִבְרֹא.
בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי אֱלֹהִים הָיָה זָקוּק לִמְנוּחָה מֵהַבְּרִיאָה,
אֲנִי מַתְחִיל לִבְרֹא בְּדִיּוּק בַּיּוֹם הַזֶּה;
מִשָּׁם הִיא יוֹצֵאת וּמִסְתַּעֶפֶת בְּחָלָל הָאֲוִיר.
אַךְ כְּבָר יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שֶׁאֲנִי עָקָר.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֱלֹהִים הָיָה פְּעַלְתָּן וּבַעַל הֲנִיעָה גְּדוֹלָה,
אֲנִי יוֹצֵא לְחֹרֶשׁ יַם-תִּיכוֹנִי בְּעוֹנַת הַגְּשָׁמִים,
מְחַפֵּשׂ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּדוֹלָה בֵּין הַטִּפּוֹת, מַבִּיט
מַעְלָה וְהֵן מְרַצְּדוֹת בְּעֵינַי וּמְשַׁבְּשׁוֹת
יְכָלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַבּוֹעֶרֶת בְּחָלָל הָאֲוִיר.
אֲנִי מַתְחִיל לְשָׂעֵף בַּיּוֹם הַזֶּה, וּבַיָּמִים הָאֲחֵרִים
אֲנִי בּוֹרֵא אֶת זֶה, מֵחָדָשׁ. הַכָּל מֵחָדָשׁ.
אַךְ כְּבָר יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שֶׁאֲנִי עָקָר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה