רחמים

שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה מִיּוֹם זֶה

עִם סְטִיָּה קַלָּה לְמַטָּה אוֹ לְמַעְלָה

חֲלֻקַּת יְרוּשָׁלַיִם תֵּהָפֵך לְהֶעָרַת שׁוּלַיִם

אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת בְּוַדָּאוּת

אֲנִי בָּא מִן הֶעָתִיד הָרָחוֹק

וְרוֹצֶה לָשׁוּב לְשָׁם בַּהֶקְדֵּם הָאֶפְשָׁרִי

עִזְבוּ אוֹתִי בִּמְנוּחָה

אֵין לִי עִנְיָן מְיֻחָד בַּקָּמֵל וּבַגָּדֵל,

הַחַמְצָן שֶׁאֲנִי נוֹשֵׁם חוֹדֵר אֶל צְרוֹר נָקוּב

שׁוּב וָשׁוּב.

בְּעוֹד כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים

יִקְרְאוּ שִׁיר זֶה בְּרַחֲמִים עַזִּים עַל כּוֹתְבוֹ

גַּם זֹאת יוֹדֵעַ אֲנִי בְּוַדָּאוּת

יִכְתְּבוּ הִסְתַּתְּרָה בִּינָתוֹ בֵּינוֹת עֵצִים לְבָנִים;

מֵת הוּא בַּתְּקוּפָה הַלֹּא נְכוֹנָה.