שבר

גַּם שֶׁהִנְּךָ יוֹצֵא מִתּוֹךְ אֵינְךָ אֶלָּא נִכְנַס אֶל תּוֹךְ נִפְלֶה,

מִתְנַתֵּק וּמִיָּד מִתְחַבֵּר. שִׁבְרוֹן מָתְנַיִם, אֲפִיסַת כּוֹחוֹת, חֶרְדַת אֱלֹהִים.

לְכָל מָקוֹם אֵלָיו פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת תִּמְצָא אֶת אוֹתָן הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת

אֶת אוֹתָם הַגּוּפִים הָרוֹפְסִים בָּרוּחַ

אֶת אוֹתָם הַגְּבַרְתָּנִים בְּלָבָן אֲשֶׁר יַעֲבִירוּךָ

בְּגַסּוּת וִיהָב דֶּרֶךְ חָלָל אֶל הַמּוֹצָא הַבָּא וְאַתָּה יוֹצֵא

וְאָז נִכְנַס אֶל כְּנִיסָה אַחֶרֶת וְעוֹדְךָ כָּאן נוֹכֵחַ בְּמַחְתֶּרֶת שֶׁל מַטָּה,

קְצַר יָד,  

הִנֵּה. רְאֵה. מַה כָּל זֶה.