דרך חיים

אִלּוּ לֹא הָיָה מָוֶת בָּעוֹלָם

הָיִיתִי מִתְאַבֵּד. מִזְּמַן.

הַחִיּוּךְ שֶׁלִּי מְשַׁקֵּר

בְּעַד עַצְמוֹ. פָּנַי הַנְּפוּלִים

מְהַתְּלִים בְּזָרִים.

לְעֵינַיִם נְגוּעוֹת אֵין

כָּל יְכֹלֶת וִיזוּאָלִית לְהַבִּיט עַל

הַמַּר הָאוֹפֵף אֶת לִבְלוּב

הַגַּן.

הֵם מְשַׁוְּקִים מְמֻלָּחִים

מַצִּיעִים מוּצָר בִּקְרִיצָה

אַךְ אֵינִי מְעֻנְיָן וְגַם אִם

מְשַׁתֵּף אֲנִי פְּעֻלָּה מִדֵּי פַּעַם,

אֵין פֵּרוּשׁ הַדָּבָר שֶׁקִּבֵּל הַנִּדּוֹן

דִּינוֹ.

אִלּוּ לֹא הָיָה מָוֶת בָּעוֹלָם,

וּפְנֵי הַדְּבָרִים הָיוּ כְּעָלִים כְּמוּשִׁים

סַרְבָנֵי שַׁלֶּכֶת,

הָיִיתִי מִתְאַבֵּד. מִזְּמַן.