בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום רביעי, 31 באוגוסט 2011

בלה פוסקו

בַּחֲלוֹמִי הֶעָנֹג לְקָחוּנִי עוֹלָמוֹת תַּת-קַרְקָעִיִּים אֶל
שְׂעָרָהּ הַכָּחֹל אִינְדִּיגוֹ שֶׁל בֶּלָה פוּסְקוֹ
מִמָּחוֹז לוֹמְבַּרְדְּיָה שֶׁבִּצְפוֹן אִיטַלְיָה עַל גְּבוּל שְׁוֵיצַרְיָה.
בֶּלָה לוֹפֶתֶת יָדִי הַיְּמָנִית וְדוֹרֶשֶׁת שֶׁאָבוֹא עִמָּהּ,
בּוֹא מְאִיצָה הִיא בִּי, אַךְ אָנָה אֲנִי שׁוֹאֵל,
וּבֶּלָה אֵינָה מְשִׁיבָה, פָּנֶיהָ חֲתוּמוֹת, אֲדִישׁוֹת,
אָנָה אֲנִי מַפְצִיר בַּשֵּׁנִית לָדַעַת וְהִיא עוֹדֶנָּה מַחְרִישָׁה,
שׁוֹעֶטֶת קָדִימָה בִּלְהִיטוּת, דְּבֵקָה בְּמַטָּרָה,
כְּאִלּוּ דְּבַר מָה מֵאִיץ בַּהּ לְהַגִּיעַ אֶל נְקֻדָּה שְׁקוּפָה
אֵי שָׁם, מֵעֵבֶר לֶהָרִים, מֵעֵבֶר לְכָל נִרְאֶה.
אַךְ אָן אֲנִי מִתְחַנֵּן, לֹא מַרְפֶּה מִבֶּלָה וְלוּ לְרֶגַע,
אַךְ הִיא בְּשֶׁלָּהּ לוֹפֶתֶת חֶלְקֵי גוּפִי בְּחָזְקָה פֶּן אָנוּס
מִפָּנֶיהָ אֶל בֶּלָה אַחֶרֶת.

הוֹד שְׂעָרָהּ הַכָּחֹל מַסְתִּיר אֶת הָרֵי הָאֹפֶק
מֵסִית לִבִּי מֵהָעֲרָבָה הַבּוֹכִיָּה בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ
מְסַמֵּא אֶת הַחַמָּה שֶׁזֶּה עַתָּה זָרְחָה בַּמִּזְרָח
וּמוֹנֵעַ מִן הֶעָבִים לְהַמְטִיר מִמְטָרָם וְלִנְסֹךְ רוּחַ
בְּכָל הַדּוֹמֵם סָבִיב.

וְאָז עָמַדְנוּ מִלֶּכֶת וְהִיא נִצֶּבֶת עִמִּי עַל
פִּסְגַּת הַר שֶׁעֵינַי לֹא יָדְעוּ מֵעוֹלָם,
שׁוֹמֶטֶת סוֹפְסוֹף יָדִי הַמְּיֻסֶּרֶת וְצוֹפָה,
גְּרוֹנִי צָרוּד מֵרִבּוּי שְׁאֵלוֹת סְרָק,
בְּיִרְאָה מַשְׁעִין יָדִי עַל גַּבָּהּ וּמוֹעֵד מַטָּה
מֵהֵעָדֵר הֵאָחֲזוּת וּמַמָּשׁוּת
אֶל תְּהוֹם חָשֵׁךְ הַנִּפְעָר בְּאַחַת בֵּינוֹת הֶהָרִים
עָמֹק כִּכְחוֹל שְׂעָרָהּ שֶׁל בֶּלָה פוּסְקוֹ,
עָמֹק אֶל תּוֹךְ גּוּפִי וְהַחוּצָה מִשָּׁם,
מַהֵר יוֹתֵר חָזָק יוֹתֵר אָיֹם יוֹתֵר,
כְּגַלְגַּל חָסַר מַעֲצוֹרִים בְּלֵב הַמִּתְלוֹל,
הַחַמְצָן אוֹזֵל וּמֵי הַנָּהָר גְּדֵלִים וּמִתְקָרְבִים,
בֶּלָה נֶעֱלֶמֶת מֵעֵינַי כְּלֹא הָיְתָה, שְׁקוּפָה, אֵינִי רוֹאֶה דָּבָר,
רֹאשִׁי סְחַרְחַר, בְּעָתָה חָגָה מִמַּעַל,
וַאֲנִי נֵעוֹר אֶל תּוֹכִי וּמִיָּד מִתְפַּנֶּה, הַחוּצָה מִשָּׁם.

אין תגובות: