תיון בכוס מים קרים

בֶּעָבָר אָמַרְתִּי וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי

הָבִינוּ בְּבַקָּשָׁה, לֹא יוֹתֵר, לֹא פָּחוֹת,

הָבִינוּ אוֹ הַשְׁלִימוּ,

מִבְּחִינָתִי– הַשְׁלִימוּ.

וְאַתָּה הַקּוֹרֵא עַתָּה, אוֹ אֲנִי,

מִבְּחִינָתִי – רַק אֲנִי,

כְּמוֹ הַקָּשִׁישׁ הַכָּפוּף הַהוּא בְּקַטָּמוֹן ט'

טוֹבֵל תֵּיוֹן בְּכוֹס מַיִם קָרִים לְאִטּוֹ

מַמְתִּין בְּגָפּוֹ לְבוֹאוֹ,

(אַךְ הוּא עוֹדוֹ מִתְמַהְמֵהַּ)

וּמוֹשֵׁךְ בַּחוּט הַמְּקַשֵּׁר הָאַחֲרוֹן,

עוֹצֵם עֵינָיו,

מִשְׁתַּדֵּל לְהַסְתִּיר אֶת הָעוֹלֶה מֵהָאוֹר אֶל הַחֲשֵׁכָה,

שׁוֹמֵעַ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה קוֹלוֹת

אַרְבַּע אַחַר הַצָּהֳרַיִם וְאָז שַׁדְרָן מֻכָּר,

בְּלִי דִּמְעָה,

וְהַנְּקִישׁוֹת הַנִּמְרָצוּת בַּדֶּלֶת כְּמוֹ רוֹעֲמוֹת:

"הֵבַנּוּ, הִשְׁלַמְנוּ",

וְהוּא מְדַדֶּה לַפֶּתַח, וְשָׁם, כְּתָמִיד,

מַחְשָׁבוֹת נִבְלָעוֹת כְּנִכְלָמוֹת,

בּוֹא, בּוֹא אִתָּנוּ, חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים. חוֹזְרִים וְתוֹבְעִים.