כְּשֶׁהַמִּפְלָצוֹת הוֹלְכוֹת לִישֹׁן בַּלֵּילוֹת,
אֶת
תִּפְלַצְתָּן כּוֹבְשִׁים בְּנֵי הָאָדָם.
הֵם
פּוֹרְצִים דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן בִּשְׁלַל
הֶגְוֵנִים צוּרוֹת וְהֶרְגֵּלִים
וְכֻלָּם מַבְעִיתִים.
כְּשֶׁהַבֹּקֶר בָּא הֵן מְקִיצוֹת
בְּבֶהָלָה
מוֹחוֹת זֵעָה קָרָה,
קָפֶה וּמַאֲפֶה, וְאָז יוֹם חָדָשׁ
לָעֲבוֹדָה.
