"הלכלוך והניקיון לא יודעים גבולות
הם חודרים לכל מקום"
דוד אבידן
עוֹבֵד
עִירִיָּה מְנַקֶּה בְּעִקְבִיּוּת אֶת הָרְחוֹב בּוֹ אֲנִי גָּר.
(אֵינֶנּוּ
מַכִּירִים)
אָמְרוּ לִי אַל תִּדְאַג,
יְנַקּוּ. וּבֶאֱמֶת נִקּוּ.
כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר
עוֹשֶׂה בַּמְּלָאכָה
נוֹלַד
פּוֹטֶנְצְיָאל הַוִּתּוּר.
אָמְרוּ לִי אַל תִּדְאַג,
תְּלַכְלֵךְ. וּבֶאֱמֶת לִכְלַכְתִּי.
פַּעַם
רָצִיתִי לִהְיוֹת מְנַקֶּה רְחוֹבוֹת.
אָמְרוּ
לִי לֹא כְּדַאי, עֲזֹב אוֹתְךָ.
אָז
אֶסְתַּפֵּק עַתָּה אַךְ בִּמְעַט,
אַךְ בַּמַּחְשָׁבָה עַל רָצוֹן לִהְיוֹת
מַשֶּׁהוּ
לֹא
כְּדַאי. לֹא כְּדַאי.