שיר קצר לכבוד מגני הכלל מפני החורבן

שָׁלוֹם! אֲנַחְנוּ פֹּה כְּדֵי לְגוֹנֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי פַּנְדֶּמְיָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת.

אַל חֲשָׁשׁ, אֲנַחְנוּ נִדְאַג לְךָ, אַתָּה בְּיָדַיִם טוֹבוֹת.

נְגָרֵשׁ הַמַּר וְהַנִּמְהָר מִקִּרְבְּךָ זֶה הַמְּטַמֵּא הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר וּמַכְתִּים אֶת

כָּל הַמֶּגֶד וְהַמְּשֻׁבָּח בִּקְהִלָּתֵנוּ, זֶה מְהַלֵּל הַמֻּקְצֶה וְזוֹרֶה

בְּקֶרֶב רָבִים תַּעֲמוּלָה חֲבוּיָה וַחֲרִישִׁית לְהַשְׁמָדַת הַקָּנוֹנִי, הַטָּהוֹר וְהַתְּרוּמִי,

זֶה הַנִּמְצָא עַכְשָׁו עַל הָעֶלְיוֹנָה, אוֹ עָתִיד לִהְיוֹת עַל הָעֶלְיוֹנָה,

הוּא יִשְׁלֹּט בְּיָד רָמָה וְקָשָׁה יַנְצִיחַ הַתָּעוּב וְיַעֲלֵהוּ עַל נֵס. אָסוּר לוֹ.

נַעֲקֹר מִמֶּנּוּ הָעֶלְסוֹן, אַל חֲשָׁשׁ, אֲנַחְנוּ נִדְאַג לְךָ, אַתָּה בְּיָדַיִם טוֹבוֹת.

נְגָרֵשׁ המַּר וְהַנִּמְהָר וְנִחְיֶה פֹּה לְבַד עִם כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב

לְנֶצַח עַד.

סטיבי וונדר

אִלּוּ הָיִיתִי רוֹמַנְטִיקָן לְבָבִי

כְּסְטִיבִי וּונְדֶר, הָיִיתִי כּוֹתֵב לְפָנָיו אֶת הַמִּלִּים

רַק הִתְקַשַּׁרְתִּי לוֹמַר אוֹתָךְ אֲנִי אוֹהֵב

כַּמָּה אֲנִי דּוֹאֵג

מֵעֹמֶק עָמְקֵי לִבִּי

וַאֲנִי מוּכָן לְהִשָּׁבַע עַל כָּךְ.

אִלּוּ הָיִיתִי צִינִיקָן שַׁתְיָן

כְּצָ'ארְלְס בּוּקוֹבְסְקִי, הָיִיתִי כּוֹתֵב לְפָנָיו אֶת הַמִּלִּים

אַךְ הוּא מִצְטָרֵף אֶל הָאֲחֵרִים וְעוֹלֶה לָאוֹטוֹבּוּס.

תפילה

יֵשׁ לוֹמַר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה:

אָנָּא מִמְּךָ אֵל הַמִּשְׁקָעִים, מַשִּׁיב הָרוּחוֹת וּמוֹרִיד הַגְּשָׁמִים,

בְּמָטוּתָא מִמְּךָ, הַשֵּׁב עַתָּה אֶת הָרוּחַ וְהוֹרֵד אֶת הַגָּשֶׁם, כִּי כְּבָר

עִיַּפְנוּ מִלִּשְׁטֹחַ תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ וּמֵשִׁיב אַתָּה פָּנֵינוּ רֵיקָם כְּהֶרְגֵּלְךָ,

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי הַמַּבְדִּיל בֵּין תְּחִנַּת הָאָדָם לְהַשָּׂגָה. תּוֹדָה.

בוהמה

פַּעַם, אֲבָל לֹא מַמָּשׁ מִזְּמַן,

הָיְתָה בּוֹהֶמָה בַּמְּדִינָה הַזֹּאת,

כָּךְ מְסַפְּרִים לִי,

בֵּית קָפֶה זוּטָא וְלֹא הֲמוֹנִי

עָדִיף בְּמֶרְכָּז תֵּל אָבִיב

בּוֹ כַּנִּרְאֶה נִרְאֶה

אַנְשֵׁי יְצִירָה וְרוּחַ מֵהַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה

עָדִיף מִתְּחוּמֵי הַשִּׁירָה, הַמִּשְׂחָק

וְאָמָּנוּת הַפִּסּוּל וְהַצִּיּוּר,

אוּלַי גַּם אֵי אֵלֶּה זַמָּרִים וְנַגָּנִים,

בְּעִקָּר גְּבָרִים, אַךְ לֹא רַק גְּבָרִים,

שׁוֹתִים לְסוֹבְאָהּ מַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים

עָדִיף קוֹנְיָאק אוֹ מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה,

כָּךְ מְסַפְּרִים לִי,

וּלְעִתִּים הֵם נִשְׁאֲרוּ עַד הַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת

שֶׁל הַלַּיְלָה, מְדַבְּרִים בְּטוֹן

גַּבְרִי עַל שִׁירָה, מִשְׂחָק וְאָמָּנוּת

הַצִּיּוּר וְהַפִּסּוּל,

תָּמִיד בְּצַוְתָּא, כִּמְעַט תָּמִיד,

עוֹד כַּנִּרְאֶה נִרְאֶה

אֲחָדִים בַּבּוֹהֶמָה שֶׁל הֶעָבָר

אֲנָשִׁים סְתָם, לֹא כּוֹתְבֵי הַקְּלָפִים,

אֵלֶּה הַצּוֹפִים הַמְּתַעֲדִים,

שֶׁעַתָּה מְסַפְּרִים לִי שֶׁאָז בְּעָבָר

הָיְתָה בּוֹהֶמָה בַּמְּדִינָה הַזֹּאת,

עִם הַזְּמַן לָמְדוּ הֵם לֶאֱהֹב אֶת הַשִּׁירָה,

הַצָּגוֹת הַתֵּאַטְרוֹן וְתַעֲרוּכוֹת הַפִּסּוּל

וְהַצִּיּוּר.

כָּעֵת שְׁעַת בֹּקֶר יְרוּשַׁלְמִית.

אֲנִי לְבַד בֵּין הַמִּלִּים, אַךְ לֹא רַק,

שׁוֹתֶה כּוֹס תֵּה לִרְוָיָה

בְּחֶדֶר קָטָן

מִתְעַנֵּג עַל לוֹטוּס פְלָאוּוּר שֶׁל רֶדִיוֹהֶד

וּמְצַפֶּה בְּעֵינַיִם כָּלוֹת לַנֵּס שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתִי

מִן הַחֲלוֹם הַנּוֹכְחִי

לַחֲלוֹמִי.

הֶבֶל

בְּמוֹשַׁב כְּסִילִים רוּחַ הַנָּבוֹן נִפְקֶדֶת

נֶאֱלֶמֶת בֵּינוֹת קִירוֹת הָאֲסֵפָה

מִסְתַּבֶּכֶת בִּסְבַךְ הֶבֶל פִּי הַדּוֹבְרִים

מִתְרוֹקֶנֶת וּמְדַמֶּמֶת לְאִטָּהּ בָּחֲשֵׁכָה

וְאַף

בְּנִימָה תַּנָּכִית אֹמַר

אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת כַּזְבָנִים

וּבְמוֹשַׁב כְּסִילִים לֹא יָשָׁב.

תחיית המתים

צָהֳרֵי יוֹם שִׁשִּׁי בִּירוּשָׁלַיִם שׁוֹבָתִי.

טֶרֶם נִכְנְסָה הַשַּׁבָּת. אַל דְּאָגָה.

בְּשׁוּבָה וָנַחַת אֲנִי יוֹרֵד

מִכִּכָּר פְּיֶר מֶנְדֶּס פְרַאנְס לִרְחוֹב ש.א. נָכוֹן

לִקְרַאת הַגֶּשֶׁר אֲנִי נֶעֱמַד מִלֶּכֶת

וּמְתַצְפֵּת עַל מַשָּׁאִיוֹת חוֹצוֹת אֶל הָעִיר הָעַתִּיקָה

עִם מַשָּׂא בְּנִיָּה כָּבֵד בְּאַמְתַּחְתָּן

מִסְתָּרְחוֹת לְאַט וּבִזְהִירוּת

בִּכְבִישׁ מִתְעַקֵּל הַחוֹצֶה אֶת גֵּיא בֶּן הִנֹּם

בְּלִבּוֹ.

בְּגָפּוֹ חוֹלֵף מוּל עֵינַי בָּחוּר עִם כּוֹבַע נִפְרָץ

וּלְבוּשׁ נִפְרָץ וּבְמִבְטָא וְדִבּוּר נִפְרָץ

וּמוֹנוֹטוֹנִי רָטַן עַל עוֹנַת הַגְּשָׁמִים

הַבָּאָה לְקִצָּהּ, מְדַכֵּאת כָּךְ אָמַר,

וּבְתוֹךְ כָּךְ בֵּרֵךְ עַל מִפְעַל חַיֵּי הָאֵלִים מֵהָאַגָּדוֹת

שֶׁהוּא כְּמוּבָן עוֹנַת הָאָבִיב

וְהַפְּרִיחָה וּבֵין הַיֶּתֶר גַּם תְּחִיַּת הַמֵּתִים,

הַשֶּׁמֶשׁ וְשׁוּב הַשֶּׁמֶשׁ, הָאוֹר

וְהַיָּרֹק הַמִּתְפַּשֵּׁט סָבִיב

אָז עוֹלֶה אֲנִי עַל הַגֶּשֶׁר

וּמִתְרַחֵק מִפְּרִיחַת הָאָבִיב וּתְחִיַּת הַמֵּתִים וּמִתְקָרֵב אֶל

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל פַּעַם הַנִּפְרֶסֶת מוּל עֵינַי

כְּפִי שֶׁנִּפְרְסָה מוּל עֵינַי מְלָכִים רָמִים בְּעָבָר

אֲשֶׁר בִּפְקֻדָּתָם נִבְנוּ חוֹמוֹת מָגֵן

מִפְּנֵי כָּל הַמַּר וְהָרַע שֶׁמִּחוּצָה לָהֵן

וְהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק.

תל אביב

שִׁיר אַהֲבָה לְתֵל-אָבִיב שֶׁעַל מִדְרְכוֹתֶיהָ לֹא אֲטוֹפֵף סְתָם כָּךְ

בְּעִתּוֹת חֻלִּין,

עַל חוֹמוֹתֶיהָ הַמְּדֻמִּים לֹא הִפְקִידוּ שׁוֹמְרִים מְזֻיָּנִים

כָּל הַיּום וְכָל הַלַּיְלָה.

גְּבוּלוֹתֶיהָ פְּרוּצִים בַּמֶּרְחָבִים, אַךְ טֶרֶם

נִמְצְאוּ הַשּׁוֹטִים הַמְּעֻנְיָנִים לִשְׁדֹּד וְלַחֲמֹס בִּנְיָנֶיהָ וּרְחוֹבוֹתֶיהָ

שֶׁבְּחֲלוֹף הַשָּׁנִים הָיוּ לְמִשְׁכָּן אַנְשֵׁי רוּחַ וּמְשׁוֹרֲרִים, מַחֲזָאִים,

שַׂרִים נִכְבָּדִים,

שַׂחְקָנִים וְהָמוֹן הַנִּשְׁבָּה בְּקִסְמָם הֶחָפֵץ לְהִדַּמּוֹת

לִדְמוּתָם, שֶׁיַּזְכִּירוּ אֶת שְׁמָם בָּעִתּוֹן, שֶׁיִּקְרְאוּ עַל שְׁמָם רְחוֹב,

אַךְ נָחֲלוּ קַלְקָלָה וּמֵתוּ בִּרְחוֹבוֹת תֵּל-אָבִיב הַפְּרוּצִים,

לְלֹא חוֹמָת יָהּ, לְלֹא יִרְאַת יָהּ, מֵאוֹהֲבִים בִּשְׁעַת שְׁקִיעַת מִבְדֶּה

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹשֶׂה הֶכֵּרוּת תְּקוּפָתִית עִם קַו הָאֹפֶק וּמִטַּשְׁטֵשׁ,

אַךְ גַּם אַהֲבָה זוֹ

סוֹפָהּ בַּהֶרְגֵּל, וְעֹמֶק הַיָּם סוֹפוֹ בַּקַּרְקָעִית,

וְהַחוֹף סוֹפוֹ בִּתְקוּפַת טֵבֵת וּמִמֶּטְרִים הַמְּצַעֲרִים שֶׁצֶף

רְחוֹבוֹת תֵּל-אָבִיב. תְּחִיָּתָהּ בַּקַּו הַחוֹצֶה עֲנָנָה וְהֲנָאָה.

תֹּם וְהַשְׁלָמָה.

בית

א.

גֹּרַשְׁתִּי מִן הַבַּיִת שֶׁמֵּעוֹלָם

לֹא הָיָה בְּבַעֲלוּתִי.

בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ אֲנִי כּוֹתֵב מִבַּיִת אַחֵר שֶׁמֵּעוֹלָם

לֹא הָיָה בְּבַעֲלוּתִי.

מוֹחִי חוֹדֵר אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹתַי כְּשֶׁנִּפְלַט אֲנִי כְּעָשָׁן שָׁחֹר

סָמִיךְ מֵאֲרֻבּוֹת הַבָּתִּים

וְעוֹטֶה עַל גּוּפִי אֶת גְּלִימָתוֹ שֶׁל זֶאוּס.

בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ אֲנִי כּוֹתֵב מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְרוֹר

עַל נַחְשׁוֹלֵי הֶעָשָׁן

וּמַשְׁקִיף עַל רְעַפִים אֲדֻמִּים רַבִּים

שֶׁל אוֹתָם בָּתִּים שֶׁלֹּא יִהְיוּ שֶׁלִּי לְעוֹלָם.

ב.

הוּא אָמַר וְהֵם אָמְרוּ

שֶׁכָּכָה זֶה מֵעַתָּה וָהָלְאָה וְזֶה כּוֹלֵל אוֹתְךָ

וְאֶת הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ

הִיא אָמְרָה וְהֵן אָמְרוּ

וְזֶה כּוֹלֵל אוֹתְךָ. אַתָּה יוֹדֵעַ.

ג'יין צָ'מְפְּיוֹן

הַשָּׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה בְּדִיּוּק.

אֶת חַלּוֹן חַדְרִי פָּתַחְתִּי.

יוֹם בָּהִיר בַּכְּפָר,

הַשֶּׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת בְּרַכּוּת,

אֵינָה לוֹהֶבֶת.

רִנַּת הָעֶפְרוֹנִים הַגֵּאָה נִשְׁמַעַת מִקָּרוֹב,

פְּרִיחַת הָאָבִיב נִרְאֵית מֵרָחוֹק

בְּצִבְעֵי עֲדָנִים,

דַּרְדַּקִּים מֵאֲחוֹרֵי מוֹרָתָם

מְלַוִּים אֶת הַטֶּבַע בְּשִׁירָה טוֹבָה

וּצְחוֹק גָּדוֹל שֶׁל אֹשֶׁר

רַךְ וְרַעֲנָן.

אָבִי פָּתַח אֶת דֶּלֶת חַדְרִי

וּבִקֵּשׁ שֶׁאֶתְלַוֶּה אֵלָיו לְכִכָּר הַכְּפָר,

שָׁם הִתְלַהֲקוּ מֵאוֹת פָּנִים מֻכָּרִים

שֶׁבֵּרְכוּ אֶת אָבִי בַּשָּׁלוֹם

טָפְחוּ עַל שִׁכְמִי וְצָבְטוּ לֶחְיִי כְּאִלּוּ

הָיִיתִי בְּנָם יְחִידָם.

נֶעֱרַכְנוּ כֻּלָּנוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת

עַל כִּסְאוֹת עֵץ

שֶׁהוּכְנוּ מִבְּעוֹד מוֹעֵד.

הַדַּרְדַּקִּים לֹא נִרְאִים בָּאֹפֶק,

רִנַּת הָעֶפְרוֹנִים נִגְמְעָה בְּהֶבֶל פִּי הֶהָמוֹן

וְאֶת פְּרִיחַת הָאָבִיב שֶׁבָּאֹפֶק הִסְתִּירוּ

שְׁנֵי גְּבַרְתָּנִים שֶׁנִּצְּבוּ כְּעַמּוּדֵי בֶּטוֹן

לְצִדָּהּ שֶׁל חֶלְאָה מְקוֹמִית

כְּפוּתַת גַּפַּיִם,

עֲטוּיָה נֶגְלִיזֶ'ה שָׁדוּף וְשָׁקוּף קִמְעָה

שֶׁחֲשָׂפָהּ בְּעֶרְיָתָהּ,

וְרַק פִּסַּת בַּד עַל עֵינֶיהָ חָסָה עַל גֶ'יְין בְּטוּבָהּ.

הִיא הוּרְדָה וּפִרְכְּסָה בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִסְפָּר שְׁנִיּוֹת.

הַפָּנִים הַמֻּכָּרִים הֵרִיעוּ בִּשְׁאָגוֹת

מַחְרִישׁוֹת אָזְנַיִם

וְאֶגְרוֹפִים קְפוּצִים כְּמִתְאַגְרְפִים

מְחוֹנָנִים יְשׁוּבִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת

עַל כִּסְאוֹת

עֵץ שֶׁהוּכְנוּ מִבְּעוֹד מוֹעֵד. הִתְפַּזַּרְנוּ.

הַשָּׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה וָחֵצִי בְּדִיּוּק.

לָחֶדֶר חָזַרְתִּי

וְאֶת הַחַלּוֹן שׁוּב פָּתַחְתִּי.

יוֹם בָּהִיר בַּכְּפָר,

הַשֶּׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת בְּרַכּוּת,

אֵינָה לוֹהֶבֶת.

רִנַּת הָעֶפְרוֹנִים הַגֵּאָה נִשְׁמַעַת מִקָּרוֹב,

פְּרִיחַת הָאָבִיב נִרְאֵית מֵרָחוֹק

בְּצִבְעֵי עֲדָנִים,

דַּרְדַּקִּים מֵאֲחוֹרֵי מוֹרָתָם

מְלַוִּים אֶת הַטֶּבַע בְּשִׁירָה טוֹבָה

וּצְחוֹק גָּדוֹל שֶׁל אֹשֶׁר

רַךְ וְרַעֲנָן.

בשנת 1632, בחודש ויום לא ידועים, הוצאה ג'יין צ'מפיון להורג בג'יימס סיטי, וירג'יניה, שבשטחי המושבה הבריטית בעולם החדש. עונשה וגילה לא ידועים. ע"פ רישומי השלטונות, ג'יין היא האישה הראשונה שהוצאה להורג בעולם החדש.

רוחניות הודית

הַחֲוָיָה הָרוּחָנִית בְּיוֹתֵר

שֶׁחָוִיתִי בְּהֹדּוּ הָיְתָה קְטַנָּה

וּמִזְעָרִית

בִּצְפוֹן הַמְּדִינָה

כְּשֶׁעַלְמָה מְקוֹמִית בִּקְּשָׁה

בְּנִימוּס וּמְבוּכָה

שֶׁאַתִּיר אֶת הַסָּרִי

הַסָּגֹל שֶׁלָּהּ וַאֲסַבֵּן לָהּ אֶת הַגַּב

בְּחֶזְיוֹן לַיְלָה.

ברבריות

בַּרְבָּרִיּוּת שֶׁל בַּרְבָּרִים זֶה דָּבָר יַחֲסִי.

הַמְּדִינָה לְמָשָׁל, בַּרְבָּרִית מֵאֵין כְּמוֹתָהּ,

וְהַבַּרְבָּרִיּוּת שֶׁלָּהּ נוֹעֶדֶת לְסַכֵּל

בַּרְבָּרִיּוּת שֶׁל בַּרְבָּרִים מִזְדַּמְּנִים בִּדְמוּת שׁוֹנָה

וְלֹא מֻכֶּרֶת, כְּפִי שֶׁאַנְגְּלִי אָמַר בֶּעָבָר.

אַף אָנֹכִי, גְּדוֹל הַצִּינִיקָנִים, הַבַּרְבָּרִי הַסָּבִיר,

נוֹעַדְתִּי לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר יוֹמָם וָלַיְלָה לְבַל אֶפֹּל

בִּשְׁבִי הַבַּרְבָּרִיּוּת שֶׁל בַּרְבָּרִי סָבִיר אַחֵר

עַד סוֹף כָּל הַיָּמִים הַבֶּרְבֶּרִיִּים הַנּוֹכְחִיִּים.

הֶרְמֶנוֹיְטִיקָה

כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת "כֵּן" אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת

לְהַרְבֵּה מְאֹד דְּבָרִים שֶׁאֵינִי מְסֻגָּל לְהָבִין.

כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת "לֹא" אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת

לְהַרְבֵּה מְאֹד דְּבָרִים שֶׁאֵינִי מְסֻגָּל לְהָבִין.

כְּשֶׁאַתְּ מִתְבּוֹנֶנֶת בִּי בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת

בְּעֵינַי דְּבַשׁ שׁוֹקוֹלָד וְנֶאֱלֶמֶת,

אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת בְּעִקָּר לְדָבָר

אֶחָד וּפָשׁוּט שֶׁתָּמִיד מַצְלִיחַ אֲנִי

לְפָרָשׁ נְכוֹחָה. גַּם אִם אֵינִי מְעֻנְיָן בְּכָךְ.

פמיניזם רדיקלי

גֶּבֶר הַמִּתְהַלֵּךְ בְּגָפּוֹ בְּסִמְטַת רְחוֹב סוֹאֵן

לְלֹא זֵר שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים צְחוֹרוֹת

בְּיָדוֹ הַיְּמָנִית

זֵה דָּבָר מְאֹד אַלִּים.

מִישֶׁהוּ מַשְׁגִּיחַ עָלָיו מִחוּץ

בּוֹחֵן אֶת צְעָדָיו בִּקְפִידָה,

בִּצְבָעִים מְלַבְלְבִים וּבְשֹׂמֶת עַלְעַלִּים,

מִתְקַשֶּׁה לְהוֹצִיא אֶת הָרַע וְהַזְּדוֹנִי

מִן הַמִּקְרֶה הַיָּדוּעַ

שֶׁל גֶּבֶר

שִׁיבָה

אֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ

עַכְשָׁו

עַל שְׁנֵי רַגְלַי

וְיָדַי

בְּיִרְאָה וְאָהֲבָה

מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ

הָיִיתִי עָסוּק

זֶה זְמַן מָה

וְאֵין זֶה תָּרוּץ

הוֹלֵם אֲנִי יוֹדֵעַ

אָז אִם לֹא קָשֶׁה לְךָ

וְאֵינְךָ עָסוּק

בְּדִבְרֵי הַיָּמִים

מְחַל לִי

בְּבַקָּשָׁה טוֹבָה

לְזֵכֶר הַיָּמִים

בָּהֶם הָיִיתָ מְלַטֵּף

שְׂעָרִי הַמְּבֻדָּר

כְּשֶׁעֵדֶר סְבִיבִי

דּוֹחֲקִים

לְפִנַּת חֶדֶר לַחָה

אֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ

עַכְשָׁו

בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת

וְזִכָּרוֹן מְעֻמְעָם

מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ

בִּבְרָכָה טוֹבָה

אֲנִי עַבְדְּךָ

נָע בֵּין רְצִיּוֹת

שֶׁלְּכֻלָּן קוֹרַת גַּג

אַחַת

אֵלֶיהָ חוֹזֵר אֲנִי

כְּשֶׁשּׁוֹקֵעַ הַשֶּׁמֶשׁ,

עַכְשָׁו.