יַתְמוּת

מַה מַעֲשֶׂה יָתוֹם בְּיוֹם הָאֵם.
הוּא מִתְיַשֵּׁב, בְּמֹרֶךְ לֵב וּבְאֵין מַפְרִיעַ,
לְצַד חֲבֵרוֹ הַטּוֹב וּמַעְתִּיק אֶת כָּל
הַמָּתוֹק וְהַצּוֹרֵב שֶׁהָיָה רוֹצֶה
לִכְתֹּב אִלּוּ אִמּוֹ הָיְתָה בָּחַיִּים.
וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה זֶה עַתָּה.
הָעֵט הַמְּדֻמֶּה בְּיָדִי וַאֲנִי מַעְתִּיק
אֶת כָּל הַצּוֹרֵב וְהַמָּתוֹק שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה
לִכְתֹּב לוּ סוֹף הָאָדָם הָיָה גָּלוּי לַכֹּל.