בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים

יום שני, 11 במרץ 2013

סוף הסיפור


אֶת הָאֲדָנִית שֶׁעַל אֶדֶן הַחַלּוֹן
אֲנִי מַשְׁקֶה מִדֵּי יוֹם בִּמְסִירוּת
מַשְׁקֶה וּמַשְׁקֶה
וּמַשְׁקֶה
מֵי מֶתֶק מֵי גֶזֶלעַנְנֵי גְּשָׁמִים;
יוֹצֵק בָּהּ
כּוֹחַ אֵינְסוֹף מֵרוּחִי הַתְּשׁוּשָׁה
וְלֹא בּוֹקֵעַ וּמְלַבְלֵב
לִבָּהּ כְּנֵר זִכָּרוֹן שֶׁכָּבָה לִפְנֵי שֶׁזָּכְרוּ
וַאֲנִי עוֹדֶנִּי מַזְלִיף בִּמְסִירוּת בְּאַהֲבַת אָדָם
וְנִגְמַר.

אין תגובות: